בית הדין האזורי
פטורי עובדת ותיקה בחברה ממשלתית מאורגנת ללא הסכמת
ההסתדרות הושעו זמנית למרות פגמים דיונים
עובדת המועסקת משנת 1996 בחברה הממשלתית 'שקמונה' שעבדה בתפקידים שונים ובין היתר כיהנה כיו"ר ועד עובדי החברה, פוטרה. העובדת הגישה בקשה למתן סעד זמני וביקשה שפיטוריה לא יכנסו לתוקף ושתמשיך לעבוד באותו התפקיד וההיקף.
בית הדין קבע כי סעד זמני אמור לשרת את ההליך העיקרי ולשמר מצב קיים בעת הגשת הבקשה ועד למתן פסק הדין. מתן סעד זמני יינתן במידה ושוכנע בית הדין בקיומה של עילת תביעה, בקיום התנאים למתן הסעד בהתאם לתקנות ובנחיצות הסעד לצורך הגשמת המטרה. בית הדין קבע כי אין במחדלה הדיוני של העובדת ובהצגת קו טיעון חדש בשלב מתקדם של בירור הבקשה כדי להביא לדחייתה וכי מבחן מאזן הנזקים תומך בקבלת הבקשה: לטענה בפגמים בהליך הפיטורים בשל אי קבלת הסכמת ההסתדרות יש סיכוי ממשי. במקום עבודה מאורגן, קיים אינטרס באכיפת הוראות הסכם הקיבוצי שחל בו. בנוסף, מדובר בעובדת ותיקה שהשפעת סוג הסעד שיינתן, אכיפה או פיצוי, ישפיע על אורחות חייה. בית הדין פסק כי אומנם קיים שיהוי סובייקטיבי של התנהלות העובדת בשל עיכוב בפתיחת ההליך ובעיכוב שינוי חזית טענותיה, אולם במועד בירור הבקשה ומתן ההחלטה, הפיטורים טרם נכנסו לתוקף. בנסיבות אלה אין בצו המבוקש כדי להפר מצב קיים וכי ההליך אינו לוקה בשיהוי אובייקטיבי, שכן לא נמצא שלצד השני נגרמו בפועל נזקים ישירים ועקיפים שהיו נמנעים אילו העובדת הייתה פועלת באופן מידי. דין הבקשה לסעד זמני התקבל.
__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
בית הדין האזורי
הורחבה ההכרה באפליה מחמת גיל גם בפיטורי צמצום וגם של עובד
שאינו המבוגר ביותר שפוצה ב 80,000 ₪
התובע אשר הועסק במשך למעלה מ-35 שנים בנתבעת, חברה העוסקת בייבוא ובשיווק מוצרי חשמל, תבע פיצוי לא ממוני והפסדי השתכרות בגין פיטורים שלא כדין, אשר נעשו לטענתו תוך הפליה מחמת גילו (בן 60 בעת פיטוריו) ותוך הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
בית הדין פסק כי התובע הופלה מחמת גילו בהליך פיטוריו. התובע הרים את נטל ההוכחה כי התנהגותו או מעשיו לא היוו סיבה לפיטוריו. מנגד, החברה לא הרימה את נטל ההוכחה כי לא הפלתה את התובע. החברה לא נימקה מדוע בחרה לפטר דווקא את התובע, שלא היה העובד המבוגר ביותר, במהלך פיטורי הצמצום בהם פיטרה 10% מעובדיה בשל משבר הקורונה. החברה לא הוכיחה כי התובע היה עובד פחות טוב, או שהפיק רווחים פחות טובים מעובדים אחרים הצעירים ממנו שלא פוטרו בפיטורי הצמצום. מאחר שלתובע לא נמסר הנימוק האמיתי לפיטוריו וכי פיטוריו נעשו תוך הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, נפסק כי הליך הפיטורים אינו תקין. בית הדין פסק כי מאחר שהתובע לא הציג הסכם לתקופה קצובה, אין הוא זכאי לפיצוי בגין הפסדי השתכרות. עם זאת, התובע הופלה מחמת גילו בהליך פיטוריו, ונפסק לו פיצוי לא ממוני בסך 80,000 ש"ח והוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ש"ח.
__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
לפסיקה המלאה ניתן ללחוץ על הלינק או לפנות לאתר www.nevo.co.il או לאתר www.court.gov.il
מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי הפרסום המלא. המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.
