בית הדין הארצי
חוק הגנת השכר מתיר למעסיק לנכות משכר עובדיו דמי חבר לארגון
עובדים, בהסכמה קיבוצית או אישית, אך לא מטיל עליו חובת ניכוי
חברת דן לתחבורה ציבורית שבה הארגון היציג הוא ההסתדרות הכללית, הגישה ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי שקבע כי סעיף 25(א) לחוק הגנת השכר מקים חובה על המעסיק לנכות דמי חבר מעובדים בדן שהם חברי ההסתדרות הלאומית, ולהעביר לפי בקשתם את דמי החבר שנוכו לארגונׇם.
בית הדין הארצי קיבל בחלקו את ערעור דן אשר טענה שאין עליה חובה חוקית להעביר את דמי החבר ללאומית, ופסק כי אין לקבל את פרשנות בית הדין האזורי לסעיף 25 לחוק הגנת השכר והנמקותיו. סעיף 25(א) לחוק הגנת השכר קובע כי: "לא ינוכו משכר עבודה אלא סכומים אלה: (3) דמי חבר בארגון עובדים שהעובד חבר בו, שיש לנכותם מן השכר על פי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה או שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו…". נפסק כי לשון החוק אינה מחייבת את המעסיק לבצע את ניכוי דמי החבר ולהעבירו ללאומית, ואף לא מתייחסת במפורש לכך שהמעסיק רשאי לבצע זאת. תכלית החוק היא להגן על שכרו של העובד כך שלא ינוכו ממשכורתו סכומים שרירותיים על-ידי המעסיק, ולכן ניתן להסיק כי החוק לא נועד להטיל על המעסיק חובת ניכוי.
__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
בית הדין האזורי
בקורת שיפוטית על פררוגטיבה ניהולית פיצתה דוברת עירייה שראש
עיר רצה להרחיקה בתירוץ של התייעלות וצמצומים
העובדת, דוברת מוערכת של עיריית כרמיאל, זומנה לשימוע בשל טענה להליך התייעלות וצמצומים להוציא את שירותי הדוברות למיקור חוץ. במסגרתו נבחנו פיטוריה בתפקיד ובסופו הורחקה לתפקיד אחר. העובדת תבעה פיצוי כספי בטענה כי כוונת הפיטורים או הרחקה לתפקיד אחר לא נבעו מתפקוד לקוי או בשל הליכי התייעלות. עיריית כרמיאל טענה כי ההחלטות שהתקבלו בעניינה של העובדת התקבלו משיקולים עניינים ובמסגרת הפררוגטיבה הניהולית הנתונה לה כמעסיקה.
בית הדין קבע כי למעסיק קיימת פררוגטיבה ניהולית לבצע שינויים במקום העבודה אולם פררוגטיבה ניהולית אינה מילת קסם המעניקה למעסיק שחרור מביקורת שיפוטית גם לא ביישום תוכנית התייעלות, אם מדובר בכוח אשר לא הופעל בתום לב, בשכל, באיזון ותוך בחינת עניינו של העובד העלול להיפגע. בית הדין מצא כי לא הייתה כוונה אמיתית מצד העירייה להפריט את מחלקת הדוברות בעירייה מאחר שההפרטה כללה רק את פיטורי העובדת ולא הוצא מכרז למילוי התפקיד. התובעת הוכיחה כי הפיטורים נבעו משיקולים זרים בגלל רצון אשת ראש העיר להרחיק את הדוברת מבעלה. אותם שיקולים זרים עמדו גם בבסיס ההחלטה לנייד את העובדת באופן מידי לתפקיד אחר בקונסרבטוריון העירוני. בית הדין פסק לעובדת אשר לא פוטרה פיצוי בסך של 40,000 ש"ח בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה כתוצאה מהתנהלות העירייה וכן הוצאות משפט בסך 3,000 ש"ח.
__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
לפסיקה המלאה ניתן ללחוץ על הלינק או לפנות לאתר www.nevo.co.il או לאתר www.court.gov.il
מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי הפרסום המלא. המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.
