חקיקה
החל מיולי 2022, החוק אוסר על מעסיקים לדרוש ולשקול מידע פלילי
מעובדים או מועמדים לעבודה
ביום 12.7.2022 צפוי להיכנס לתוקף חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019, אשר יחליף את חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981.
החוק מגדיר מחדש את נקודת האיזון הראויה בין הצורך לקיים מאגר פלילי ולשקול מידע שכלול בו בעת קבלת החלטות, לבין תקנת השבים – הצורך לאפשר לאנשים בעלי רישומים פליליים, ובהם אף אלה שלא הורשעו מעולם, לשוב למוטב ולהשתלב מחדש בחברה, בלי שכתם הרישום הפלילי ילווה אותם כל חייהם.
החוק החדש יגביל מהותית שיקולי מעסיקים רבים בקבלת החלטה בעניין עובדים או מועמדים לעבודה. החוק מרחיב את איסור קבלת המידע מהמרשם הפלילי ואוסר גם על דרישת מידע פלילי לרבות בדרך של תצהיר, הצהרה או שאלון בכתב. החוק קובע כי הסכמת עובד או מועמד לעבודה למסירת המידע, אינה מקנה למעסיק זכאות לקבלו.
הרחבת האיסור כוללת איסור על מעסיקים להכניס לשיקוליהם כנזכר למעלה מידע פלילי על עובד או מועמד לעבודה, גם אם הגיע לידיהם בעקיפין שלא באמצעות העובד/המועמד, כמו למשל באמצעות מידע המצוי באינטרנט (תקשורת, פסקי דין) וכדומה.
העונש על דרישת תצהיר יושווה לעונש הקבוע לגבי דרישת מידע פלילי שלא כדין לשם קבלה החלטה ויעמוד על שנתיים מאסר.
החוק מחריג גופים ובעלי תפקידים שהמידע הפלילי נדרש להם לשם הגנה על אינטרס ציבורי חיוני, וקובע הנחיות ונהלים בהתאם.
https://www.nevo.co.il/law_html/law00/159619.htm
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
בית-הדין הארצי
תביעה בסך כחצי מיליון ₪ נגד עובד נדחתה
בגלל ניהול משותף של חנות בכסף שחור
בית-הדין הארצי דחה את ערעורו של מעסיק על דחיית תביעתו כנגד עובד בסך כ-500,000 ₪, לאחר שנקבע כי ההתנהלות הכספית של הצדדים לאורך שנים, הייתה לא תקינה, שעה שכסף "שחור" עמד במרכזה.
נפסק כי לאור העובדה לפיה הצדדים ניהלו את ענייניהם הכספיים במחשכים, במזומן, הרחק מעיניהם של הרשויות השונות, הדבר מעיב על היכולת לקבל תמונת מצב אמינה ואמיתית על ההתנהלות הכספית. מכאן שלא ניתן ללמוד דבר ממסמך התחייבות שחתם עליו העובד כלפי המעסיק באשר לסכומים הנתבעים מכוחו, בשל התחשבנות פנימית ביניהם כביכול, ולא ניתן לקבלו כמחייב. בנוסף, התברר כי המעסיק ניהל את רישומיו העסקיים במחברות שלא הוגשו לתיק, והעובד הודה כי קיבל תלושי שכר פיקטיביים, שתכליתם קבלת הטבות סוציאליות שלא כדין.
בית-הדין דחה את ערעור המעסיק ופסק כי הגם שמדובר ביחסי עבודה, הצדדים היו "שותפים מלאים" להתנהלות כספית לא תקינה בחנות. בנסיבות העניין, הערפל הראייתי שאופף את התנהלותם המשותפת, יצר חסר ראייתי ממשי באשר למשמעותו ומשקלו של מסמך ההתחייבות. יחד עם זאת, הסכום של 25,000 ₪ שהוטל על המעסיק על הוצאות משפט לעובד, הופחת ל-10,000 ₪, בגלל אחריותו המשותפת של העובד להתנהלות הלא חוקית.
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
לפסיקה המלאה ניתן ללחוץ על הלינק או לפנות לאתר www.nevo.co.il או לאתר www.court.gov.il
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית, המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע זה כדי להוות ייעוץ משפטי.
