15 במרץ, 2023
במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב אשר דן בשאלת הטלת האחריות בתשלום הודעת גרעון שהוצאה על-ידי רשות המכס בגין הפרשי מיסי ייבוא שנוצרו בייבוא רכב בייבוא אישי – האם על יבואן הרכב או שמא על חברת הייעוץ שסייעה לו בייבוא הרכב ושני בעלי החברה?
עובדות המקרה
בשנת 2011 פנה היבואן לחברת ייעוץ על מנת שזו תסייע לו בייבוא אישי של רכב מסוג מרצדס E250. בין היבואן לחברה נחתם חוזה שכלל תשלום עבור כל העלויות הכרוכות בייבוא הרכב ועמלה לחברה. כשלוש שנים לאחר מכן, הוצאה ליבואן הודעת גרעון לפיה נדרש לשלם הפרשי מיסי ייבוא בסך של 150,392 ₪ שנבעו מכך שערך כלי הרכב שהוצהר בייבוא היה נמוך ממחיר הרכב האמיתי.
היבואן הגיע להסדר עם רשות המכס לפיו שילם סך של 92,212 ₪ והגיש תביעה כנגד חברת הייעוץ ובעלי החברה.
טענות הצדדים
לטענת היבואן, ההתקשרות עם חברת הייעוץ נעשתה עבור כל הפעולות הנדרשות כדין ובמידה ונעשה דיווח כוזב לרשות המכס בגין ערב כלי הרכב, מדובר בהפרת ההתחייבות החוזית של החברה כלפיו ויש לחייבה במלוא הסכום בו נאלץ לשאת.
בנוסף, לטענת היבואן, בעלי החברה אשר פעלו בקדמת הבמה לאורך כל הדרך החל משלב בחירת הרכב ועד שחרורו מפיקוח המכס, ידעו כי מדובר בתרמית שמטרתה להונות את רשות המכס.
לטענת החברה ובעליה, היבואן לא הוכיח אף אחד מטענותיו וכי החברה לא קיבלה כספים נוספים מהתשלומים שיועדו למיסים והם הועברו במלואם לרשויות המס.
באשר לערך כלי הרכב, טענה החברה כי היא הסתייעה ב"דילר" בחו"ל והוא מסר לחברה את עלות כלי הרכב ועל פי הנתונים שהתקבלו ממנו בוצע התמחור ליבואן. כמו כן, מסמכי היבוא, לרבות חשבונית כלי הרכב נמסרו ישירות מהדילר לעמיל המכס.
עוד נטען על ידי החברה ובעליה כי על פי ההסכם בין הצדדים, היבואן היה מודע לכך שיכול להיות שינוי בגובה המיסוי וככל ויהיה כזה הוא יחול עליו ולא עליהם.
פסק דינו של בית המשפט
בית המשפט קבע כי על פי ההסכם בין הצדדים, התמורה ששולמה על-ידי היבואן כוללת תשלמי מיסים מלאים ומשכך, על חברת הייעוץ לשלם את מלא המיסים החלים מתוך המחיר הכללי של העסקה כפי שנקבע בהסכם.
בניגוד לטענת החברה, הודעת הגרעון לא נוצרה בעקבות שינוי בשיעור המכס החל על יבוא כלי רכב אלא בעקבות ביקורת שמצאה כי הערך שהוצהר היה נמוך ממחירו האמיתי של כלי הרכב.
כמו כן, בית המשפט דחה את טענת החברה כי הטיפול בייבוא לרבות קביעת עלות כלי הרכב נעשה על-ידי דילר בחו"ל ולחברה לא הייתה נגיעה בדבר, וזאת לאור העובדה כי החברה לא הציגה אף מסמך שתמך בטענה ו/או הביא את הדילר לעדות בפני בית המשפט.
בית המשפט קבע כי אין זה סביר כי חברה תתקשר מראש בעסקה שאין בידיה שליטה על רכיבי הרווח הצפוי ואף יכול שיתקבל ממנה רווח שלילי. כלומר, ככל שמחיר הרכב גבוה יותר כפי שהתגלה מאוחר יותר על ידי רשות המכס, הרי שעלות הרכב ועלות המכס המלא היה מביא את העסקה להפסד.
בית המשפט קבע כי במקרה הנוכחי, חברת הייעוץ היא מעין יבואן האחראי לכל הסידורים הנוגעים לייבוא הרכב כנגד תשלום מלוא התמורה ואין לראות בה, וזאת לרבות בעלי החברה, כנותני שירותי ייעוץ בלבד.
לפיכך, קבע בית המשפט כי על החברה ושני בעלי החברה לשלם ליבואן סך שך 113,912 ₪ והודאות משפט ושכ"ט בסך של 22,000 ₪.
[ת"א 31260-06-15 (פסק דין מיום 29.12.22 בפני כב' השופט הבכיר אהוד שוורץ). [בשם היבואן – עו"ד גלעד דע ברון, בשם החברה ובעליה – עו"ד שלומי ואקנין]
כותבי המזכר: עו"ד גיל נדל ועו"ד מורן עוז
בכל שאלה או הבהרה בנושאים המפורטים במזכר זה, ניתן לפנות לאנשי הקשר שלכם במשרדנו או ל: