לאחרונה, ניתן פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת אשר דן בתביעה להשבת התפוס. קבלת התביעה משמעה ביטול החלטת רשות המכס לחילוט הטובין ושחרורם המיידי לידי היבואן. במקרה הנוכחי בית המשפט קבע כי תפיסת הטובין נעשתה על ידי רשות המכס כדין והורה על חילוט סופי והשמדה של הטובין.

עובדות המקרה

בחודש ספטמבר 2020 הזמין היבואן 12 בקבוקי אלכוהול מסוג ערק, דרך אתר האינטרנט של חברה שמקום מושבה בגרמניה. בקבוקי האלכוהול יובאו לישראל ונבדקו על-ידי רשות המכס. מבדיקת הבקבוקים עלה, כי מדובר על ערק שיוצר בלבנון, שהינה מדינת אויב, אשר יבואם מחייב רישיון יבוא מיוחד ממשרד הכלכלה והתעשייה. לאחר בדיקת בקבוקי האלכוהול החליטה רשות המכס לתפוס אותם, והודיעה על כך ליבואן בהודעה לכתובת דואר אלקטרוני באמצעותה התקשרה עם היבואן בעניין זה.

בחלוף חודשיים ממועד ההודעה על תפיסת בקבוקי האלכוהול, הגיש היבואן השגה לרשות המכס אשר נדחתה בטענה כי בהתאם לסעיף 192 לפקודת המכס, סד הזמנים להגשת השגה בדבר התפוס הינו חודשיים, ובחלוף מועד זה ייראו את הטובין כמוחרמים ללא צורך בהליכים נוספים. בעקבות דחיית ההשגה, הגיש היבואן תביעה להחזרת התפוס לבית המשפט.

טענות הצדדים

לטענת היבואן, החלטת רשות המכס בעניינו הייתה שרירותית, וכי מדובר על החלטה מינהלית לקויה. לטענת היבואן, בעת נטילת סחורה יש לערוך איזון בין הזכות החוקתית לקניין לבין צרכי רשות המכס והחזקת התפוס וכי זכותו של היבואן גוברת. עוד הוסיף היבואן כי רשות המכס התנהלה באופן לקוי כאשר לא הודיעה ליבואן על תפיסת הטובין אלא נאלצה לעשות זאת רק לאחר שהוא פנה אליה לבירור סטטוס המשלוח.

בכל הנוגע לטענות שהועלו ביחס לבקבוקי האלכוהול, טען היבואן כי מדובר על אלכוהול שהוזמן ממדינה אירופית וכי אין הוא שונה מאלכוהול אחר שהוזמן על ידו בעבר מהאינטרנט. בנוסף, טען היבואן כי גם בתוך ישראל ניתן למצוא מוצרים תוצרת מדינות אויב אשר מיובאים על ידי חנויות לממכר אלכוהול או על-ידי תיירים שמגיעים מירדן.

מנגד, לטענת רשות המכס, המשלוח, בניגוד להצהרת היבואן, הכיל בקבוקי אלכוהול מסוג ערק מתוצרת לבנון וכי הצהרת היבואן נועדה להטעות את רשות המכס. טובין תוצרת לבנון הינם אסורים ליבוא לישראל ללא רישיון יבוא מתאים, ועל כן, הם נתפסו כדין.

בכל הנוגע לטענת ההתיישנות, טענה רשות המכס כי הודעת החילוט נמסרה ליבואן באמצעי תקשורת עמו נוצר קשר קודם ומשחלף המועד להגשת ההשגה נדחתה השגתו כדין.

דיון והכרעה

בכל הנוגע למועד הגשת ההשגה להשבת התפוס, בית המשפט קבע כי בנסיבות המקרה הזה יש לספור חודשיים מהמועד בו נמסרה ההודעה ליבואן בדואר אלקטרוני, שכן כתובת הדואר האלקטרוני זו שימשה את היבואן לצורך יצירת קשר עם רשות המכס. על כן, לא ניתן לקבל את טענת היבואן כי לא קיבל את ההודעה במועד הנטען על ידי רשות המכס.

משכך, בית המשפט קבע כי בחלוף חודשיים ממועד קבלת ההודעה, איחר היבואן בהגשת השגתו לרשות המכס.

עוד קבע בית המשפט כי גם אם טענת היבואן בדבר מועד קבלת ההודעה הייתה מתקבלת, הרי שיש לדחות את התביעה שכן אין מחלוקת כי בקבוקי האלכוהול הינם מסוג ערק שיוצר בלבנון, ומכאן שלא חלים במקרה זה הוראות הדין המקלות בדבר יבוא אישי. בעת היבוא, היה על היבואן להחזיק ברישיון יבוא מטעם משרד הכלכלה והתעשייה, ומשלא החזיק בו, הבקבוקים חולטו כדין.

בכל הנוגע לטענת היבואן להימצאות אלכוהול תוצרת מדינות אויב אחרות בישראל, קבע בית המשפט כי טענות אלו אינן רלוונטיות למקרה וזאת מאחר שיש להניח שסחורה הנמכרת בישראל על ידי חנות ממכר למשקאות יובאה בצירוף אישורי משרד הכלכלה, כנדרש.

משכך, מאחר שהבקבוקים נתפסו וחולטו כדין, נדחתה תביעת היבואן והוטלו עליו תשלום הוצאות לרשות המכס בסך 2,000 ₪.

ה"ת 60781-03-21 הישאם מטר נ' אגף המכס והמע"מ (פורסם בנבו, 20.10.2022)

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.