תקציר:

בסקירה זו נסקור את פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין מחלוקת בדבר חבותו של יבואן סיגריות אלקטרוניות במס קנייה בעד הסיגריות המיובאות.

עובדות המקרה:

יבואן ייבא סיגריות אלקטרוניות לישראל, כאשר במועד שבו פעל היבואן לשחרור הסחורה פקע צו המכס המטיל מס על סיגריות אלקטרוניות. עם זאת, מערכת המכס הממוחשבת 'שער עולמי' טרם התעדכנה כך שגורמי המכס הטילו מס קנייה על הסחורה. היבואן חלק על עמדה זו והסיגריות נותרו בחזקת המכס.

טענות הצדדים:

המכס טען כי במצבים בהם מתגלע סכסוך בנוגע למיסי ייבוא, ניתן לבחור מבין שתי אפשרויות. הראשונה, תשלום המס הנדרש 'אגב מחאה' והגשת תביעת השבה בתוך שלושה חודשים מיום התשלום לאור סעיף 154 לפקודת המכס; השנייה, להותיר את הטובין שבמחלוקת בחזקת המכס ללא תשלום המס הנדרש ובמקביל הגשת תביעה לסעד הצהרתי בדבר המס הנכון החל על הטובין.

היבואן טען כי עתירה לבג"ץ היא המישור המתאים בנסיבות העניין, משום שסעיף 154 לפקודת המכס אינו חל במקרה הקונקרטי בגלל שצו המכס פקע במועד הרלוונטי כאמור, ובנוסף משום שישנן בפיו טענות נוספות הנוגעות להתנהלות רשות המכס.

הדיון המשפטי והחלטת בית המשפט:

בית המשפט קבע כי דרך המלך לערער על החיוב במס קנייה בעבור ייבוא טובין, לרבות על עצם חיובו, היא באמצעות הפרוצדורה הקבועה בסעיף 154 לפקודת המכס, ולחלופין (רק במקרים יוצאי דופן) באמצעות הגשת תביעה למתן סעד הצהרתי.

לדברי בית המשפט, במקרה הנדון היבואן נדרש לפעול למול בית המשפט האזרחי ולא למול בית המשפט העליון ביושבו כבג"ץ, ולאור קיומו של סעד חלופי זה הוכרע כי דין העתירה להידחות.

[בג"ץ 2762/22 ‏אלי פתיה יבוא ושיווק בע"מ נ' מנהל רשות המיסים (נבו 12.6.2022)].

בשם העותרים: עו"ד נאוה הנס; עו"ד צורי ללוש; עו"ד משה הר שמש

בשם המשיבים: עו"ד עמרי אפשטיין

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.