בימים אלה הסתיימו דיונים אינטנסיביים בכנסת בנושא חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023, אשר יובא לקריאה שניה ושלישית במסגרת חוק ההסדרים. רשות ניירות ערך מונתה לתפקיד מאסדר שירותי התשלום בישראל ונקבע משטר מורכב של רישוי לחברות, ישראליות וזרות, אשר מספקות כיום ואשר יספקו בעתיד שירותי תשלום בישראל דוגמת אפליקציות תשלום, ארנקים אלקטרוניים, שירותי סליקה לעסקים ועוד. החוק אף מסדיר ומאפשר סוג חדש של שירות תשלום אשר אינו מוכר עדיין בישראל: ייזום תשלום (payment initiation service).

החוק החדש קובע משטר רגולציה ורישוי דומה למשטר האירופי שבדירקטיבת שירותי התשלום המתוקנת (Revised Payment Services Directive הידועה בשמה המקוצר PSD2). בישראל פוצלה האסדרה לשני חוקים: הראשון שנחקק הוא חוק שירותי תשלום, תשע"ט-2019, שעוסק בממשקים של השירות עם לקוחותיו – המשלמים מצד אחד ומקבלי התשלום מצד שני – אך לא קובע חובת רישוי וסמכויות למאסדר. כעת נחקק החוק המשלים, שקובע את החובה להחזיק ברישיון, את סמכויות המאסדר וגם הוראות הנוגעות לממשקים שבין חברות שירותי תשלום לבין עצמן ולמול ספקי שירותים פיננסיים אחרים.

המבנה המפוצל של אסדרת השירותים הפיננסיים בישראל מוגבר בחוק החדש, ובשל כך החוק ארוך ומסורבל. אמנם רשות ניירות ערך מונתה כביכול כמאסדרת של התחום, אך במקביל גם מאסדרים פיננסיים אחרים בישראל יעסקו בפיקוח על שירותי תשלום. בראש ובראשונה, בנק ישראל ימשיך לפקח על כל שירותי התשלום של התאגידים הבנקאיים ושל חברות כרטיסי האשראי הוותיקות (כ"בעלות רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי") כמו גם על מערכות התשלומים המבוקרות (ביניהן מס"ב, שב"א וזה"ב). גם רשות שוק ההון, כמפקחת על שירותים פיננסיים מוסדרים, תפקח על שירותי תשלום בנסיבות מסוימות. מהצד השני, רשות ניירות ערך גם תפקח בנסיבות מסוימות על אשראי שניתן אגב פעולת תשלום – וזאת במקביל לסמכות הפיקוח הכללית על נותני אשראי שנמצאת בידי רשות שוק ההון. חלק מהחברות בתחום ימצאו עצמן נדרשות לשני רישיונות משני מפקחים (רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון). לצד פיצול האסדרה, גם הגדרת "שירות תשלום", שהיא הגדרה מעגלית ופתוחה בחוק, מוסיפה למורכבות שמעורר החוק ולשאלות רבות שיצטרכו להתברר עם התקדמות יישום החקיקה. נציגי משרד האוצר הודו בדיונים שמדובר במבנה אסדרה שאינו מיטבי, ואמרו כי משרד האוצר בוחן אפשרויות לסידור עתידי של הרגולציה הפיננסית בישראל.

משטר האסדרה החדש יכלול חובה לקבל רישיון שלצידה גם חובה לקבל היתר שליטה, חובה להחזיק הון עצמי, הגבלות על עיסוקים נוספים (מלבד שירותי התשלום), פיקוח על מינוי נושאי משרה, הון עצמי מינימלי, מנגנונים לאבטחת מידע והמשכיות עסקית ועוד. כמו כן, תהיה חובה לשמור בנפרד כספי לקוחות בעת שהם מוחזקים אצל נותן שירותי התשלום. עוד קובע החוק עניינים שבהם חברת תשלומים חייבת לשתף פעולה עם בעלי רישיונות אחרים – דוגמת החובה לקבל הוראות להעברת תשלום מבעלי רישיון לשירותי ייזום תשלומים. הוראה חשובה נוספת קובעת זכות לחברות תשלומים להשתתף במערכות התשלומים המבוקרות שאינן מיועדות (דוגמת מס"ב ושב"א).

משרדי הממשלה הציגו בדיונים שאיפה (ותקווה) שבזכות האסדרה העדכנית נראה בשנים הקרובות בישראל חדירה של שירותי תשלום חדשניים שיסופקו על-ידי מתחרים חדשים מהארץ ומהעולם. החוק החדש יטיל אתגר על חברות שכבר פועלות בתחום ויידרשו כעת להתאים את פעילותן לאסדרה החדשה וייצור הזדמנויות עסקיות חדשות לפיתוח שירותי תשלום מתקדמים בישראל. כדי לקדם בפרט חדירה של שירותים בינלאומיים, אף נקבע בחוק מסלול רישוי ואסדרה מקל, אשר יסתמך על האסדרה שכבר חלה על ספקי שירות זרים במדינותיהם.

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.