ביום 4.12.22 נכנס לתוקפו הסכם אזור הסחר החופשי בין ישראל לבין דרום קוריאה. זהו הסכם אזור הסחר החופשי הראשון שנחתם בין מדינת ישראל לבין מדינה באסיה שאינה במזרח התיכון, כאשר נמצאים על הכוונת, בשלבי התקדמות שונים, הסכמי אזור סחר חופשי נוספים עם מדינות נוספות כגון וייטנאם, סין והודו.

ההסכם עם דרום קוריאה עוסק בסוגיות שונות ובמאמר זה אנו נתמקד בעניין הפטור ממכס על טובין מיובאים.

ככלל, ההסכם עם דרום קוריאה מעניק פטור ממכס למוצרים שמקורם בישראל או בדרום קוריאה. על מרבית המוצרים, הפטור ממכס הוא מידי, כלומר עבור טובין שייובאו החל מ 4.12.22. יחד עם זאת, קיימים מוצרים שהפחתת המכס בגינם היא מדורגת לאורך מספר שנים (שלוש, חמש, ועוד) ורק בסוף התקופה שנקבעה יוטל פטור מלא.

ההסכם מתייחס גם למוצרים חקלאיים, כאשר לחלק ממוצרים אלו יינתן פטור ממכס בכפוף למכסה מסוימת, לחלקם האחר  –  לא יינתן כלל הפטור.

על מנת לקבוע אימתי מוצר ייחשב כמוצר שמקורו בישראל או בדרום קוריאה קובע ההסכם, כמקובל בהסכמי אזור סחר חופשי, כללי מקור.

ככלל, מוצר יחשב כמוצר מקורי אם הוא גודל או הופק בשלמותו בישראל או בדרום קוריאה. במקרה והמוצר אינו הופק בשלמותו באחת המדינות להסכם, יהיה על המוצר לעבור פעולות של עבודה או עיבוד שאינן פעולות זניחות (כגון שטיפה, ניקוי, צביעה, הרכבה פשוטה, מילוי, סימון, בדיקת איכות וכו') וזאת בנוסף לפעולות עבודה או עיבוד בהתאם לכללי המקור הפרטניים הקבועים לכל פרק.

כללי המקור הפרטניים ערוכים בהתאם לסיווג המכס של המוצר (HS CODE), ברמת של פרק – שתי ספרות. לצורך ההמחשה, אם ברצון יצרן רכב קוריאני לדעת אימתי רכב חשמלי שיוצר בקוריאה וכולל מצבר סיני ייחשב כרכב קוריאני, יהיה עליו לוודא, ראשית, שפעולות הייצור אצלו אינן זניחות, וגם לוודא שהרכב עומד בכללי המקור של פרק 87 (שבו מסווגים כלי רכב). אגב, כללי המקור של פרק 87 הם די גמישים: חלופה אחת – שינוי סיווג. חלופה שניה – שערך הטובין הבלתי מקוריים (דהיינו לא קוריאנים ולא ישראליים) אינו עולה על ששים אחוזים ממחיר המוצר בשער המפעל (כולל רווח).

מעבר לעמידה המהותית בכללי המקור, על המוצר להיות מובל במישרין בין המדינות. הובלה במישרין אינה דווקא הפלגה ישירה. גם שטעון אפשרי וגם הובלה בשטר מטען משולב. ככל שהמוצר מתעכב בארץ ביניים  – עליו להישאר בפיקוח רשות המכס במדינת הביניים.

כדי ליהנות מהפטור ממכס יש צורך לצייד את המשלוח בהצהרת מקור שהונפקה בהתאם להוראות ההסכם. זאת יכולה להיות תעודת מקור, ויכולה להיות גם הצהרת חשבונית. נוהל רשות המיסים מספק ביאור מפורט לתכנים שצריכים להיות בתעודת המקור או בהצהרת החשבונית.  נספר שבכל הנוגע להצהרת חשבונית – ככל שערך הטובין שבמשלוח שלגביהם נטען מעמד המקור עולה על 1000 דולר ארה"ב –  חייב היצואן להיות "יצואן מאושר" בעל מספר רישום שהוקצה לו על ידי רשות המכס במדינת היצוא.

ביבוא לישראל יש לצרף את הצהרת המקור להצהרת היבוא. במקרים מיוחדים שפורטו בנוהל רשות המסים ניתן יהיה להגיש את הצהרת המקור בדיעבד כל עוד דווח על כך בעת שחרור הטובין במסגרת הליך אילוץ מול בית המכס.

בהצהרת המקור יש לציין את האופן שבו הטובין מוגדרים כמקוריים: האם מדובר בטובין שהושגו בשלמותם במדינה, או שמא מדובר טובין שיוצרו בשלמותם מחומרי גלם שמקורם באחת משתי המדינות, או שמא מדובר בטובין שיוצרו מחומרי גלם שמקורם אינו באחת משתי המדינות. מקרה נוסף הוא טובין שיוצרו באזור הסחר המשותף של דרום קוריאה וצפון קוריאה (שכרגע אינו פעיל).

מה מעמדם של טובין שיוצרו לפני כניסת ההסכם לתוקף, אך טרם שוחררו מפיקוח המכס במדינת היבוא? האם הם יזכו לפטור ממכס?

התשובה לכך חיובית, וזאת בהתאם להוראת המעבר שבהסכם.

על פי הוראת המעבר, טובין שנמצאים במעבר או בשטחה של מדינת היבוא וטרם שוחררו מפיקוח רשות המכס, יהיה זכאים לפטור ממכס, בכפוף לכך, שתוגש לגביהם ביחד עם שחרורם תעודת מקור שתתייחס לאותם טובין ושצוין בה שהוצאה בדיעבד תוך 12 חודשים מיום כניסת ההסכם לתוקף. באופן הזה, למשל, רכבים קוריאניים שנמצאים במחסני ערובה בישראל בפיקוח המכס, יוכלו ליהנות מפטור ממכס אם תצורף להצהרת היבוא ולמסמכי היבוא תעודת מקור שצוין בה שהוצאה בדיעבד והיא מתייחסת לאותן חשבוניות ולאותן שלדות שכרגע מאוחסנות במחסן הערובה.

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.