בהמשך למזכר שפורסם לאחרונה (ראה/י כ­אן) בדבר מספר רפורמות בתחום המע"מ אשר נכללו במסגרת פרסום טיוטת חוק ההסדרים לקראת תקציב המדינה לשנים 2024-2023 ("טיוטת החוק") ובדבר רפורמת הכלכלה הדיגיטלית שבכוונת משרד האוצר לכלול שוב במסגרת חוק ההסדרים, נעדכנכם בהצעות שפורסמו לאחרונה בטיוטת החוק.

כמו כן, נציג את הוראת נוהל קריטריונים להחלת סעיף 20 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1976, ("חוק מע"מ") שפורסמה גם היא לאחרונה המחליפה את ההוראה הקודמת.

הטלת חבות במע"מ על שירותים דיגיטליים

במזכר האחרון עדכנו בדבר כוונת משרד האוצר לכלול את רפורמת הכלכלה הדיגיטלית במסגרת טיוטת החוק, כעת נבקש לעדכנכם כי בטיוטת החוק שפורסמה לאחרונה (ראה/י כאן) מוצע לחייב ברישום ולהטיל מע"מ על חברות בינלאומיות המספקות שירותים דיגיטליים, במקרה שהשירות לא ניתן לעוסק או לתאגיד ("ההצעה").

נזכיר כי במסגרת הצעת החוק להתייעלות כלכלית לשנות התקציב 2022-2021 קודמה הצעה זו שפוצלה מחוק ההסדרים ולא הגיעה לכדי חקיקה, כעת מוצע לקדמה בשנית.

על פי טיוטת החוק, הצעה זו עולה על רקע הקושי הטמון בגביית מע"מ בגין שירותים דיגיטליים מאנשים פרטיים בשונה מעוסקים ומתאגידים, זאת בהסתמך על ממצאי פרויקט BEPS של ארגון ה-OECD והנחיותיו לגבייה יעילה של מע"מ כפי שפורסמו באוקטובר 2015. בנוסף, בהתאם לטיוטת החוק, גביית המס על שירותים דיגיטליים חיונית לצורך אכיפת תשלום המס והגדלת הכנסות המדינה ממיסים, וכן לצורך מניעת אפליה של עסקים ישראליים המספקים שירותים דומים אך נושאים בנטל מס במלואו.

אולם אנו סבורים כי הצעה זו מעלה סוגיות רבות במישור הבינלאומי לרבות התאמת הכללים להנחיות ה-OECD למניעת כפל חיוב במע"מ. נוכח האמור אנו סבורים שיש לקיים דיון מעמיק, מסודר ובכובד ראש בסוגייה, ובמידת הנדרש לפעול להסדרת הנושא תוך קיום הליך חקיקה סדיר ותקין.

חובת תשלום מס עם קבלת שומה סופית

חוקי המס – פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] ("הפקודה"), חוק מע"מ וחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג- 1963, להלן ביחד – חוקי המס, קובעים כי הליך בירור שומה במסגרת רשות המסים הוא הליך דו שלבי, אשר נקודת המוצא שלו היא דיווח עצמי של הנישום על הכנסותיו לרשות המסים, בדרך של שומה עצמית. כאשר קיימת מחלוקת בעניין השומה העצמית, רשות המסים יכולה להוציא שומה ונישום החולק על השומה, רשאי להגיש השגה במסגרתה תבחן ההחלטה מחדש. ככלל, חייב הנישום לשלם את סכום המס שנקבע בשומה כפי שנקבע בהחלטה בהשגה, לאחר קבלת ההחלטה. עם זאת, חוקי המס קובעים כי הגשת ערעור לבית המשפט דוחה את החובה לשלם את סכום המס שבמחלוקת, עד מתן החלטה סופית על-ידי בית המשפט בערעור.

במסגרת טיוטת החוק, מוצע לקבוע כי הגשת ערעור מס לבית המשפט המחוזי לא תדחה את חובת תשלום המס בו חייב הנישום על פי החלטת רשות המסים בהשגה, כך שבעת הגשת הערעור לבית המשפט המחוזי ישלם הנישום 30% מסכום המס השנוי במחלוקת שנקבע בהחלטה בהשגה (ראה/י כ­אן).

על פי טיוטת החוק, חובת התשלום תצומצם למקרים בהם מדובר בסכומי מס גבוהים של לפחות 30 מיליון ש"ח, לחלופין הכלל יחול כאשר מחזור הנישום לפי פקודת מס הכנסה או מחזור העוסק לפי חוק מע"מ עומד לפחות על 30 מיליון ש"ח לאחת משנות המס שבעניינה ניתנה ההחלטה, זאת כדי לא להחילו על נישומים בעלי מחזורים נמוכים.

ההצעה לחייב את הנישום ב-30% מסכום המס השנוי במחלוקת כאמור, עלתה בעבר בהצעת החוק להתייעלות כלכלית לשנות התקציב 2022-2021, אך גם הצעה זו לא קודמה לכדי חקיקה וכעת מוצע שוב לקדמה.

קידום האסדרה של הפעילות בנכסים דיגיטליים

במסגרת יצירת ודאות רגולטורית בכל הנוגע לפעילות כלכלית בשימוש בנכסים דיגיטליים, הוצעו בטיוטת החוק מספר דרכים על מנת לייעל את המסגרת והתשתית הרגולטורית הקיימת בנוגע לנכסים אלו (ראה/י כאן). בהיבט המיסוי הוצע להטיל על שר האוצר לפרסם תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה ולתיקון חוק מע"מ, תוך 180 יום ממועד קבלת הצעת החוק. בהתאם להצעה, תזכיר החוק יכלול הוראות לגבי מיסוי פעילות בנכסים דיגיטליים, לרבות סיווג נכסים דיגיטליים לצרכי מס כ-"נכס", ולא כמטבע או כמטבע חוץ וכן קביעת כללים לגבי מיקום הנכס הדיגיטלי, תוך הענקת סמכויות שונות לשר האוצר לקבוע בחקיקת משנה בנושאים שנקבעו בהצעת החוק.

בהתאם לטיוטת החוק, וכן מניתוח הכלכלנית הראשית במשרד האוצר בנושא נכסים דיגיטליים, עולה כי קיים גידול מהיר בקצב התפתחות שוק הנכסים הדיגיטליים המאפשרים סחר, רישום עסקאות וחוזים. מטרת ההצעה הינה קידום רגולציה אחראית של פעילות בנכסים דיגיטליים, יחד עם הגנה על משקיעים וצרכנים, וזאת כדי לצמצם את אי הוודאות הרגולטורית ולצורך עמידה בסטנדרטים בינלאומיים, שמירת גמישות לשינויים טכנולוגיים ועידוד חדשנות.

הוראת נוהל קריטריונים להחלת סעיף 20 לחוק מע"מ

סעיף 20 לחוק מע"מ מאפשר למי שאינו חייב בתשלום המס על פי החוק, להוציא חשבונית עצמית במקום החייב במס ולהיות חייב במקומו בתשלום המס, בהסכמת המנהל ובתנאים שקבע ("הסעיף").

ברצוננו לעדכנכם בהוראת נוהל קריטריונים להחלת סעיף 20 לחוק מע"מ חדשה שפורסמה לאחרונה ומחליפה את ההוראה הקודמת מחודש מרץ 2019 ("הנוהל הקודם") (ראה/י כאן).

בהוראה שפורסמה עודכנו הקריטריונים להחלת סעיף 20 לחוק מע"מ, כדלקמן:

1. קירבה בבעלויות בין הצדדים לעסקה. בהשוואה לנוהל הקודם חודד בנוהל זה כי "רוב" לצורך בחינת רוב בעלי מניות בחברה משמעותו החזקה של מעל 50% מהמניות.
2. קירבה משפחתית בין הצדדים לעסקה. לקריטריון זה נוסף תנאי כי בעת העברת עסק מעוסק לקרוב משפחתו, נדרש כי תיק העוסק במע"מ של מעביר העסק ייסגר.
3. שינוי מבנה ומיזוג על פי חלק ה' לפקודה.
4. מורכבות העסקה לאור ריבוי יוצא דופן של מספר הצדדים לעסקה, לצרכי יעילות.
5. עידוד הכנסת הון זר לישראל.
6. מקרים חריגים.

עוד יוער כי בכללי המסגרת נוספה ההוראה כי בכל אישור שיינתן להחלת הסעיף יצוין על-ידי הגורם המאשר כי ניכוי מס התשומות הינו בכפוף להתקיימות התנאים לניכוי מס התשומות בדין. כמו כן שקריטריון מניעת הנזק לקופה הציבורית שהופיע בנוהל הקודם נגרע מנוהל זה.

להצעות החוק לעיל, לחובות הרישום, הדיווח ותשלום המס עשויות להיות השלכות משמעותיות שיש לבחון עבור כל עסק ועסק. כמו כן, הנושא מחייב הערכות מוקדמת. על כן, אנו ממליצים לכל מי שהנושא רלוונטי עבורו, לפנות בהקדם למחלקת המיסים של משרדנו ונשמח לעמוד לשירותכם בכל שאלה פרטנית בעניין ולסייע בכל הדרוש.

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.