בהמשך למזכרנו אשר סקר בקצרה את עיקרי השינויים הכלולים בתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, נעדכן כי אתמול (14.8.2024) התיקון לחוק פורסם ברשומות.
מדובר בתיקון המשמעותי ביותר שבוצע לחוק הגנת הפרטיות, והוא כולל, בין היתר, התאמת הגדרותיהם של מונחים שונים בחוק להגדרות הנהוגות ברגולציות דומות בעולם, הרחבה של החובה למינוי ממונה על אבטחת מידע, צמצום משמעותי של חובת רישום מאגרי המידע לצד חובה חדשה ליידוע הרשות להגנת הפרטיות ביחס למאגרי מידע מסוימים, קביעת חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות במקרים מסוימים, ועוד. לצד זאת, התיקון לחוק כולל הרחבה משמעותית של סמכויות וכלי האכיפה אשר בידי הרשות להגנת הפרטיות ובתי המשפט, במטרה לייצר מנגנוני אכיפה אפקטיביים והרתעה מפני אי ציות לחוק, באופן אשר צפוי בשנים הקרובות לשנות באופן דרמטי את רמת הציות של גופים וחברות בישראל להוראות החוק.
התיקון לחוק מהווה צעד משמעותי לחיזוק ההגנה על הפרטיות בישראל, בפרט במרחב המקוון, והתאמת דיני הגנת הפרטיות הישראליים לסטנדרטים המקובלים בעולם, ובפרט לתקנות הכלליות להגנה על מידע של האיחוד האירופי ה-GDPR.
התיקון לחוק מהווה צעד משמעותי לחיזוק ההגנה על הפרטיות בישראל, בפרט במרחב המקוון, והתאמת דיני הגנת הפרטיות הישראליים לסטנדרטים המקובלים בעולם, ובפרט לתקנות הכלליות להגנה על מידע של האיחוד האירופי ה-GDPR.
חשוב להדגיש כי התיקון לחוק יכנס לתוקף שנה מיום פרסומו, קרי ביום 14.8.2025, מתוך מטרה לאפשר לשוק הפרטי זמן מספק ללמוד את השינויים ולהיערך אליהם. בתקופת הביניים בין אישורו של התיקון ועד כניסתו לתוקף, תמשכנה לחול החובות המוטלות על-פי נוסחו הקיים של החוק, ויש לפעול על-פיו.
————————————————————————————————————————————————————————————————————————
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.