כהונתו השנייה של טראמפ החלה בשבוע שעבר עם חתימתו על עשרות צווים נשיאותיים, אשר חלקם מחוללים שינוי מדיניות משמעותי בכל הנוגע לרילוקיישן של ישראליים לארה"ב. שינויים אלו, משנים מהותית את האופן שבו על חברות ישראליות להיערך לביצוע רילוקיישן, ומשפיעים על אלו שכבר מצויים ברילוקיישן וכן על כל מי שמתכנן להוציא ויזה לארה"ב.
בעדכון זה נסקור את השינויים הצפויים בהליכים מעתה והלאה.
"אמריקה ראשונה" משמע פחות אישורים לאשרות העבודה
צו נשיאותי מיום 20.1.25 קובע כי "מזכיר המדינה יוציא הנחיות המבטיחות כי כל תוכניותיה, עובדיה ועבודותיה ופעילותיה של מחלקת המדינה יישרו קו עם מדיניות חוץ המבוססת על תפיסת "אמריקה ראשונה", אשר מקדשת את אמריקה ושמה את האינטרסים שלה מעל הכל."
הצו ככל הנראה יגרום להחזרת תקנות הוויזה של ממשל טראמפ הראשון (אשר בוטלו בתקופת ביידן), שקבעו כי יש להגן על עובדים אמריקאים במהלך הליך קבלת אשרות עבודה, ואין לאשר אשרות עבודה העלולות לפגוע באינטרסים הכלכליים של עובדים אמריקאים.
במהלך ממשל טראמפ הראשון, ישראלים התקשו להשיג את שני סוגי אשרות העבודה המטופלות בלעדית על-ידי הקונסוליה האמריקאית: אשרת סחר (E-1) ואשרת משקיעים (E-2). הסיבה העיקרית לקושי נבעה מכך שבמסגרת ההליך קבלת שתי האשרות, ניתנה לקונסול האמריקאי אפשרות לשימוש בשיקול דעת נרחב בקשר לעמידה בקריטריונים העסקיים השונים (לדוגמה: האם החברה "פעילה" דיה בארה"ב כדי להצדיק מתן האשרה?). כמו כן, על הקונסול לשקול האם העיסוקים של החברה מקדמים אינטרסים אמריקאיים או שמה עלולים לפגוע בחברות אמריקאיות מתחרות, על עובדיהם האמריקאים? יש לצפות שנהיה עדים להקשחה דומה של הנחיות בממשל טראמפ השני.
כמו כן, במהלך ממשל טראמפ הראשון, חלה ירידה משמעותית באישורי אשרת L-1, המיועדת להעברת מנהלים ומומחים מחברה ישראלית לחברת אם, בת או אחות אמריקאית. סטטיסטית, מספר הבקשות למידע נוסף שהוצאו על-ידי רשות ההגירה בהליך לקבלת אשרת L-1 התקרב ל-60%. בקונסוליות, היקף הסירובים בראיונות לקבלת אשרת L-1 עמד על 21% (לעומת זאת במהלך ממשל ביידן סורבו רק 3% מהבקשות לאשרת L-1).
בנוסף, קיים חשש לגבי מתן אשרת עבודה מסוג O-1 (אנשים בעלי יכולת יוצאת מהכלל). לפי הצו הנשיאותי החדש שתכליתו "הסרת מחסומים להובלה אמריקאית ב-AI," בוטלה המדיניות המוצהרת של ממשל ביידן לעידוד כניסת מומחי-על זרים בתחום ה-AI ובפרט באמצעות אשרת O-1.
לקריאת הצו נשיאותי שתכליתו הנחיות למזכיר המדינה בנוגע למדינית של "אמריקה ראשונה" לחצ/י כאן.
לצו הנשיאותי על הסרת מחסומים להובלה אמריקאית ב-AI לחצ/י כאן.
הגברת ביקורי פתע לעובדים המחזיקים באשרת עבודה L-1 (מנהלים ומומחים)
בתקופת ביידן, רשות ההגירה לא הקפידה לבצע ביקורי פתע בחברות המעסיקות מנהלים ומומחים לפי אשרת עבודה L-1, למרות שאחת האגרות הכרוכות בבקשה לקבלת אשרה זו מיועדת לממן צוותים אלה. כעת, רשות ההגירה צפויה להגביר משמעותית את ביקורי הפתע ברחבי ארה"ב. לכל צוות של רשות ההגירה רשימה ארוכה של שאלות המיועדות לוודא את העמידה בתנאיי ויזות L-1 במקום העבודה הרשום. בסמכותם של הצוותים לפעול לשלילת האשרה אם התשובות לשאלותיהם אינן מספקות בעיניהם.
המשמעות לישראלים: בעלי אשרת L-1 חייבים להקפיד לעבוד ממשרד מסודר, ולא מהבית. בנוסף, חייבים להקפיד על הגשת בקשות L-1 מתוקנות כל פעם שהמנהל או המומחה עובר רילוקיישן פנימי, בתוך ארה"ב, לדוגמה – מעבר ממשרדי החברה בסן פרנסיסקו למשרדי החברה באוסטין או מיאמי. מומלץ להכין נוהל משרדי כיצד לפעול אם וכאשר צוות רשות ההגירה מגיע לביקור פתע במשרד, לרבות צעדים שיש לנקוט אם בעל אשרת L-1אינו נוכח בזמן הביקור.
לקריאה אודות ביקורי הפתע באתר רשות ההגירה לחצ/י כאן.
בדיקות רקע מוגברות (Enhanced Vetting) בתהליך לקבלת ויזה בשגרירות
אחד הצווים הנשיאותיים שהוצאו ביום הראשון של הממשל החדש מתייחס ל"בדיקות רקע מוגברות" (Enhanced Vetting) של כל מי שמבקש אשרת כניסה לארה"ב. לפי לשון הצו: "מזכיר המדינה יפעל באופן מזורז לבדוק ולחקור בהיקף המקסימלי האפשרי, כל אזרח זר המבקש אשרת כניסה לארה"ב." כתוצאה מכך, בקונסוליות האמריקאיות יגבירו את השימוש בצעד הנקרא "תהליך אדמיניסטרטיבי נוסף" לצורך בדיקות נוספות אודות מבקש הויזה. אומנם בדיקות אלה מתבצעות ביחס לאנשים שיש להם הרשעות פליליות או עבירות הגירה כגון שהיה מעבר לתקופה המותרת או עבודה ללא אישור, אבל הוא גם חל על הרבה מאוד ישראלים נורמטיביים אשר עובדים או לומדים בתחומי המדעים או ההיי-טק (לרבות שירות צבאי).
להוראות מפורשות ביחס לבדיקות נוספות אודות מבקש הוויזה לחצ/י כאן.
לצו הנשיאותי אודות בדיקות רקע מוגברות לחצ/י כאן.
הליך איטי יותר לקבלת ויזה לארה"ב
ההליך לקבלת ויזה לארה"ב עומד לקחת יותר זמן לישראלים המבצעים רילוקיישן ובכלל. לא רק בגלל שימוש מוגבר ב"תהליך אדמיניסטרטיבי נוסף" כפי שמוסבר לעיל, אלא גם בשל צמצום מספר הקצינים הקונסולריים. בעקבות תהליך של בדיקות נוספות, גם בהקשר של ESTA (קבלת אישור להיכנס לארה"ב ללא אשרה), יותר ישראלים יאלצו לפנות לקונסוליה לקבלת ויזות לאחר דחיית בקשתם להירשם ב-ESTA. בנוסף, ביומו הראשון, טראמפ הוציא צו נשיאותי אשר מקפיא באופן מיידי העסקות חדשות של עובדים פדראליים. הקפאה דומה בוצעה גם בתחילת ממשל טראמפ הראשון, ובמשך שנה וחצי לא נוספו עובדים חדשים במחלקת המדינה, לרבות קונסולים. בקונסוליה האמריקאית שבתל אביב, כמו גם בקונסוליות אחרות, הדבר גרם לעיכוב חסר תקדים בהוצאת ויזות. כבר היום, בקונסוליה האמריקאית שבירושלים ההמתנה לראיון לוויזה זינקה השבוע ל-176 ימים ועוד היד נטויה.
לצו הנשיאותי המקפיא העסקת עובדים פדראליים חדשים לחצ/י כאן.
עוד השפעות צפויות על קצה המזלג
אישורי עבודה לבן-בת זוג נלווה. ממשל ביידן דאג להעניק אישורי עבודה אוטומטיים לבני\בנות זוגם של עובדים ברילוקיישן על פי אשרות E-1, E-2 וכן L-1. אישורים אלה מאפשרים לבני הזוג לעבוד באופן חופשי, בכל משרה ובכל מקום ואף להקים עסק עצמאי. יש לצפות שממשל טראמפ יבטל מדיניות זאת וידרוש שכל בן-בת זוג המבקש לעבוד בארה"ב יגיש בקשה אשר תעבור בדיקה פרטנית.
אזרחות אמריקאית לילדים הנולדים בארה"ב בזמן רילוקיישן. באמצעות צו נשיאותי חדש, הנשיא טראמפ מבקש לבטל את המצב הקיים מאז ומתמיד, בו כל מי שנולד בתחומי ארה"ב מקבל אזרחות באופן אוטומטי. הצו עומד לכאורה בניגוד לתקנה ה-14 של החוקה האמריקאית ומייד הוגשו פניות לבתי המשפט בעניין. אם בתי המשפט לא יבטלו את הצו הנשיאותי, משמע כי ילדים אשר נולדים לישראלים ברילוקיישן לא ייחשבו אזרחים אמריקאיים. אגב, לפי לשונו של הצו, הוראותיו אינן חלות רטרואקטיבית. לצו הנשיאותי לחצ/י כאן.
אשרת H-1B. דווקא אשרה זו, המיועדת למומחים זרים, עשויה להפוך שימושית יותר במהלך כהונת הממשל החדש. כיום האשרה כפופה למכסה שנתית עולמית וכתוצאה מכך השימוש בה מוגבל ביותר. האשרה צפויה לקחת חלק ב"תור הזהב" של הממשל, לא בזכות צו נשיאותי אלה משום שאילון מאסק הינו תומך נלהב באשרה, ולפי הדיווחים שכנע את הנשיא לפעול להסרת המכסות כדי לאפשר שימוש חופשי ונרחב יותר באשרה.
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.
איש קשר
