נבקש לעדכנכם אודות שני פרסומים חדשים של רשות ניירות ערך ("הרשות") מהימים האחרונים: האחת עמדת רשות חדשה בעניין חובות הגילוי החלות על חברה במסגרת החלטה לביצוע 'אובר-רולינג'; והשנייה החלטה חדשה בעניין חוות דעת רואה חשבון מבקר לתקופות השוואה.
עמדת סגל משפטית מספר 101-28: "גילוי בדבר אישור תגמול לנושא משרה או מדיניות תגמול על אף התנגדות האסיפה הכללית (Over Ruling)"
בהתאם להוראות חוק החברות, התשנ"ט-1999 ("חוק החברות"), ביחס לשלושה סוגי החלטות, רשאים ועדת התגמול והדירקטוריון לאשר החלטה גם כאשר האסיפה הכללית התנגדה לה ("אובר-רולינג"), כדלקמן: (1) קביעת מדיניות תגמול לנושאי המשרה בחברה בהתאם להוראות סעיף 267א לחוק החברות ("ובלבד שוועדת התגמול ולאחריה הדירקטוריון החליטו, על יסוד נימוקים מפורטים ולאחר שדנו מחדש במדיניות התגמול כי אישור מדיניות התגמול על אף התנגדות האסיפה הכללית הוא לטובת החברה"); (2) התקשרות של חברה עם מנכ"ל באשר לתנאי כהונתו והעסקתו, בהתאם להוראות סעיף 272(ג1) לחוק החברות; (3) התקשרות עם נושא משרה שאינו דירקטור או מנכ"ל בקשר לתנאי כהונה והעסקה שאינם תואמים את מדיניות התגמול, בהתאם להוראות סעיף 272(ג) לחוק החברות (כאשר הן ביחס למנכ"ל והן ביחס לנושאי משרה אחרים שאינם דירקטור או מנכ"ל חוק החברות קובע כי "… ועדת התגמול והדירקטוריון רשאים, במקרים מיוחדים, לאשר עסקה כאמור… גם אם האסיפה הכללית התנגדה לאישור העסקה, ובלבד שוועדת התגמול ולאחריה הדירקטוריון החליטו על כך, על יסוד נימוקים מפורטים, לאחר שדנו מחדש בעסקה ובחנו בדיון כאמור, בין השאר את התנגדות האסיפה הכללית").
פרסום זה נועד להבהיר את עמדת סגל הרשות ביחס לחובות הגילוי החלות ביחס להחלטה לביצוע אובר-רולינג, כפי שנגזרות מדיני ניירות ערך.
לעמדת סגל הרשות, קמה חובת דיווח מיידי על החלטת אובר-רולינג בכל אחד משלושת סוגי ההחלטות שלעיל, וזאת בין היתר, בהיותה אירוע או עניין החורגים מעסקי התאגיד הרגילים. כמו-כן, קיימת חשיבות לכך שהדיווח המיידי ישקף כראוי את החלטות ועדת התגמול והדירקטוריון לביצוע אובר-רולינג והשיקולים שהנחו אותם בקבלת ההחלטה. עוד מציינת הרשות כי להחלטה על ביצוע אובר-רולינג עשויה להיות השלכה על החלטת בעלי המניות בדבר מינוי הדירקטורים לדירקטוריון החברה במועד חידוש כהונתם.
בהקשר זה, בעמדת הרשות פורט המידע שיש לכלול במסגרת הדיווח המיידי בדבר ביצוע אובר-רולינג, ובכלל זה:
(א) התייחסות ל-'מקרה מיוחד' – מקום שהחוק קובע שביצוע אובר-רולינג יעשה רק 'במקרים מיוחדים', על הדיווח לכלול פירוט בדבר הנסיבות לאורן אישור תנאי הכהונה וההעסקה בדרך של אובר-רולינג מהווה 'מקרה מיוחד', ובכלל זה נסיבות הקשורות לנושא המשרה, לרבות מידת תרומתו להישגי החברה, נסיבות מיוחדות הקשורות לחברה או בעלות השפעה על עסקיה, נסיבות מיוחדות המקנות לדירקטוריון יתרון יחסי על פני האסיפה בבחינת טובת החברה וכל נסיבה רלוונטית באישור ההחלטה לצורך שימורו של נושא המשרה בחברה.
(ב) התייחסות לבחינת התנגדות בעלי המניות באסיפה הכללית – בין היתר, פירוט האם החברה מודעת לשיקולי בעלי המניות בחברה מדוע לא אישרו את ההחלטה, האם החברה קיבלה פניות מבעלי מניות בנדון, האם התקיים שיח (לרבות מו"מ) עם בעלי מניות (לרבות חברות ייעוץ למשקיעים) טרם פרסום דוח זימון האסיפה או לאחריו והאם השיח גרם לשינוי התנאים המקוריים. עוד נדרש לדווח אודות הסיבות העיקריות שנמסרו לחברה על-ידי בעלי המניות או חברות הייעוץ להתנגדותם באסיפה (ככל שנמסרו), התייחסות החברה לפניות שקיבלה מבעלי מניות או מי מטעמם לאחר פרסום זימון האסיפה, שכללו הסתייגויות מההחלטה, והאם התייחסויות אלו הובאו לידיעת ועדת התגמול והדירקטוריון טרם קיום ההצבעה. בנוסף, לעמדת הרשות, יש לציין את שיעור ההתנגדות באסיפה הכללית.
(ג) נימוקי ועדת התגמול והדירקטוריון – על הדיווח לכלול את נימוקי ועדת התגמול והדירקטוריון במסגרת הדיון מחדש שנערך לאישור ההחלטה, לרבות התייחסות לרכיבי התגמול השונים, וביחס למנכ"ל, התייחסות גם לסטייה של התנאים ממדיניות התגמול ומידת הסטייה ממנה, וכן ככל שמדיניות התגמול עצמה אושרה באמצעות ביצוע אובר-רולינג. כמו-כן, יש לכלול את התייחסות הוועדה והדירקטוריון להתנגדות האסיפה ולסיבות העיקריות של בעלי המניות להתנגדות, ככל שהמידע ידוע לחברה, וכן הטעמים המצדיקים התגברות על החלטת האסיפה. בכלל זה, יש להתייחס למשקל שניתן על-ידי הוועדה והדירקטוריון למידת ההתנגדות באסיפה הכללית או למאפיינים כלשהם של בעלי המניות המתנגדים.
בנושא זה צוין, כי מסקירה של דיווחי חברות, במקרים רבים הפירוט היה זהה או חופף לגילוי אודות נימוקי ועדת התגמול והדירקטוריון שנכלל במסגרת זימון האסיפה הכללית לאישור התגמול. סגל הרשות הדגיש, כי בהתאם להוראות חוק החברות נדרש לבצע בחינה מחדש ועל-כן יש ליתן דגש על עצם ההחלטה להתגבר על התנגדות האסיפה הכללית ולא להסתפק בנימוקים ביחס לתגמול לגופו.
(ד) נתונים השוואתיים – מקום בו בוצעו בחינות נוספות של נתונים השוואתיים או אחרים לצורך ביסוס ההחלטה, על הדיווח לכלול גילוי בדבר מספר ומאפייני החברות שנלקחו בהשוואה, לרבות שווי השוק שלהן, הענף אליו הן שייכות, טווח נתוני התגמול שנבחנו בחברות אלו והתייחסות לתגמול המוענק לנושא המשרה במסגרת הטווח, תוך התייחסות לרכיבי התגמול. עוד יש לפרט הבדלים בין הנתונים שנבחנו לצורך אישור ההחלטה לראשונה לבין הבחינה שבוצעה לצורך אישורה באמצעות ביצוע אובר-רולינג, ככל שהיו.
(ה) זהות הדירקטורים שהשתתפו בקבלת ההחלטה לביצוע אובר-רולינג ומי מביניהם התנגד.
(ו) מקרים קודמים – יש לציין בדיווח האם התקבלו החלטות לביצוע אובר-רולינג בשלוש השנים האחרונות ועיקריהן.
בנוסף, סגל הרשות הדגיש, כי על הדיווח המיידי בדבר ביצוע האובר-רולינג לכלול כל פרט מהותי נוסף הנדרש לציבור המשקיעים לצורך הבנת הסיבות והנימוקים לקבלת ההחלטה לביצוע אובר-רולינג.
לנוסח עמדת סגל הרשות לחצ/י כאן.
החלטה 105-35 בדבר חוות דעת רואה חשבון מבקר
ההחלטה האמורה מתייחסת לתקופות ההשוואה שנדרש לכלול בדוחות הכספיים השנתיים של תאגידים מדווחים.
תקן ביקורת (ישראל) 710 ("התקן") מציג שתי גישות לחובות הדיווח של רואה חשבון מבקר ביחס למידע השוואתי בדוחות כספיים שנתיים:
(א) גישת המספרים המקבילים (לפיה חוו"ד רואה החשבון המבקר על הדוחות הכספיים מתייחסת לתקופה השוטפת בלבד); וכן
(ב) גישת הדוחות הכספיים ההשוואתיים (לפיה חוו"ד רואה החשבון מתייחסת לכל תקופה עבורה מוצגים דוחות כספיים).
בחודש מאי 2024 לשכת רו"ח פרסמה הצעה לתיקון התקן, במסגרתה ביקשה הלשכה לאמץ את גישת המספרים המקבילים, חלף גישת הדוחות הכספיים ההשוואתיים. קרי, לפי ההצעה, חוו"ד רואה החשבון המבקר תתייחס רק לתקופה השוטפת ולא לתקופות ההשוואה. הלשכה ביקשה להחיל את השינוי האמור על כלל חוו"ד של רואי חשבון מבקרים על דוחות כספיים, למעט דוחות כספיים שנתיים של "ישויות רשומות" (קרי ישות שהיא תאגיד מדווח, או מצויה בתהליך שעם השלמתו תהיה תאגיד מדווח וישות שניירות ערך שלה רשומים או מצוטטים בבורסה מוכרת, לרבות בחו"ל או נסחרים תחת תקנות או כללים של בורסה מוכרת), וכן ישויות שדוחותיהן מצורפים לדוחות הכספיים של ישויות רשומות או שמצורפים למסמך המוגש בכפוף לדינים שנקבעו מכוח חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 ("חוק ניירות ערך"). לגבי ישויות כאמור, לשכת רו"ח ביקשה את עמדת סגל הרשות בנוגע לגישה אותה יש לאמץ בחוות הדעת של רואי חשבון מבקרים.
לעמדת הרשות, הגישה אותה יש לאמץ הינה גישת הדוחות הכספיים ההשוואתיים. קרי, רואה חשבון מבקר נדרש להתייחס בחוות דעתו לכלל התקופות הנכללות בדוחות הכספיים.
כמו-כן, לעמדת הרשות, במקרים בהם דוחות כספיים שנתיים מצורפים לראשונה למסמך המוגש בכפוף לדינים שנקבעו מכוח חוק ניירות ערך (למשל: דוחות כספיים המצורפים לראשונה בתשקיף הצעה לראשונה לציבור), ורואה החשבון המבקר נותן חוות דעת לתקופה השוטפת בלבד ומציין בחוות דעתו שתקופות ההשוואה לא בוקרו על-ידיו אלא על-ידי רואה חשבון מבקר קודם, נדרש לצרף את חוות דעתו של רואה החשבון המבקר הקודם, כך שבסופו של יום יצורפו לדוחות הכספיים חוות דעת של רואי חשבון מבקרים המתייחסות לכלל התקופות הנכללות בדוחות הכספיים.
לנוסח החלטת הרשות לחצ/י כאן.
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.
כותבות המזכר: עוה"ד תמר לוז, הדר ציקינובסקי שהרבני, והדס פוגוזליץ בר אל.
