בבית הדין האזורי
הגברת חובת היידוע האישית של מעסיק לעובדיו
להנגשת מימוש זכויותיהם
מורות במשרד החינוך תבעו פיצוי מהמדינה על אי צירופן לקרן השתלמות בתחילת עבודתן אלא רק באיחור. המורות טענו כי המדינה לא פעלה מיוזמתה בזמן קליטתן לעבודה לידע אותן בהודעה אישית מסודרת על פירוט הזכות לקרן השתלמות, על אופן מימושה ועלותה. בית הדין קיבל את התביעה בחלקה. נפסק בתמצית כך:
- המדינה אומנם יידעה את העובדות במועד קליטתן לעבודה הן באופן כללי בפרסומים שונים באינטרנט ובאתרי ארגוני המורים, והן באופן פרטי בתלוש השכר, והן במערכת קליטה בה קיבצו טפסים, לרבות טפסי הצטרפות לקרן השתלמות והנחיות לפניה לבנק לביצוע הניכוי לקרן השתלמות.
- אולם, נפסק כי המדינה, כמעסיקה החייבת לעובדיה חובות מוגברות של תום לב, הגינות וגילוי, לא פעלה כמעסיקה סבירה להנגשת הזכות לקרן השתלמות, הבהרתה, ופישוט מימושה וזאת באופן שיאפשר למורות למצות את זכותן לקרן השתלמות.
- כמו כן, המדינה לא דאגה לפנות לתובעות שעבורן לא מבוצעות הפקדות לקרן השתלמות ולהסב את תשומת ליבן לכך, ולמנוע מצב שהן תאבדנה זכות להטבה כלכלית משמעותית שלא היו מודעות לקיומה.
- מאידך, הזכות הסוציאלית לקרן השתלמות אינה במעמד של זכות מכוח חוק שהעובד אינו יכול לוותר עליה. הזכות לקרן השתלמות היא זכות חוזית שמצריכה פעולת הצטרפות אקטיבית מצד העובד למימוש הזכות ובהעדרה אין לעובד קרן השתלמות.
- משכך, פסק בית הדין כי יש ליחס לתובעות אשם תורם בנזק שנגרם להן משלא פעלו בשקידה סבירה לבירור זכאותן לקרן השתלמות, וזאת לאור ערוצי היידוע והפרסומים השונים שנקטו המדינה וארגוני המורים.
- המדינה חויבה לפצות את התובעות בהתאם לרמות היידוע בה נקטה המדינה, בשיעור הסכום נטו שהתובעות היו זכאיות אילו היו מועברים הכספים לקרן ההשתלמות, וזאת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית והוצאות משפט בסך 2,000 ₪ לכל תובעת.
סע"ש (תל אביב-יפו) 31181-03-22 דניאלה אביטוב ואח' – מדינת ישראל – משרד החינוך (פורסם בנבו 26.1.2025)
בית הדין האזורי
מעסיק שלא קיים את חובתו המוגברת לשבץ עובדת עם מוגבלות בריאותית
בתפקיד מותאם חויב לפצותה בסך של 160,000 ש"ח
עובדת עם ותק של 24 שנים בעבודה משרדית, ומפרנסת יחידה, חלתה בסרטן. לאחר חופשת מחלה, ארבע ניסיונות לתאם לה עבודה חלופית ושני הליכי שימוע, היא פוטרה. העובדת תבעה את מעסיקה לפיצויים בסך של כ-200,000 ₪ בגין התעמרות כללית, והתעמרות ספציפית בגין אפלייתה כעובדת עם מוגבלויות על רקע מצבה הבריאותי, וכן בגין פיטורים שלא כדין, ובגין פגמים בהליכי השימוע. תביעתה התקבלה בחלקה. נפסק בתמצית כך:
- טענות התובעת להתנכלות כללית נדחו חרף תחושותיה הסובייקטיביות שמידרו אותה והתנכלו לה. לפי ההלכה הפסוקה יש לבחון טענות התעמרות באופן אובייקטיבי וכמכלול. בית הדין לא התרשם שהתובעת הוכיחה מבחינה אובייקטיבית, ברמה הנדרשת התעמרות תעסוקתית חוזרת. הבאת עובדת נוספת למחלקה היא תולדה של החלטה ניהולית לגיטימית, ולא מן הנמנע שיהיו עימותים ויחסים עכורים בין העובדים ובין עובדים לממונים במקום העבודה.
- טענת התובעת לאפלייתה התעסוקתית הספציפית מחמת מחלתה ומוגבלותה הבריאותית התקבלה. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות מחייב מעסיק התאמה תעסוקתית פוזיטיבית הנדרשת לעובד מוגבל מחמת צרכיו המיוחדים, במטרה חיובית להעסיקו.
- חובת ההתאמה של עובד מוגבל לאפשר את שיבוצו בתפקיד מתאים אחר היא חובה פוזיטיבית מוגברת הרובצת על המעסיק לבצע את ההתאמות הנדרשות. לא די בהשתדלות. מעסיק אינו יכול לצאת ידי חובתו הפוזיטיבית המוגברת במילוי חובת השתדלות.
- הוכח כי מנהלי המעסיקה היו מודעים למצב הבריאותי המורכב והממושך של התובעת מחמת מחלתה ומוגבלותה המהותית האמיתית.
- הצעת המעסיקה לשבץ את התובעת בחנות המפעל לא התיישבה עם חוות דעת מרופא תעסוקתי לפיה התובעת מוגבלת לעבודה משרדית.
- לפי החוק וההלכה הפסוקה מבחן האפליה התעסוקתית הוא תוצאתי בעצם קיום אפליה. אין צורך להוכיח כוונה או מניע לאפליה.
- תביעת התובעת לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין התקבלה לאור פגמים מהותיים בהליכי השימוע. התובעת לא קיבלה הזדמנות הוגנת להיערך לשימוע ולממש את זכות הטיעון. לא פורטו לתובעת כדבעי עילות הפיטורים בדוגמאות קונקרטיות. כן הובאה ראיה שהעובדת הנוספת הובאה להחלפת התובעת מלכתחילה לאור החלטה מעשית של המעסיקה לפטר את התובעת.
- בשל כך, נפסק שהתובעת זכאית לפיצוי לא ממוני ראוי, ללא הוכחת נזק וזאת בשל אפליה מחמת מצב בריאותי בסך 60,000 ₪, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך כ-80,000 ₪, ובשכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ נוספים.
סע"ש (ת"א) 58006-06-20 ליאורה מזרחי – גידרון תעשיות בע"מ (נבו 17.1.2025)
בפני כב' השופט אורן שגב
______________________________________________________________________________________________________________________________________
מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי העובדות, ההליכים וההלכות המשפטיות בפרסום המלא.
המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.