בבית הדין הארצי
מעסיק שהוציא עובדת לחל"ת בקורונה ולא הודיע על השבתה לעבודה
לא נחשב כמי שפיטר אותה
פקידה במשרד הוצאה בתקופת מגפת הקורונה לחופשה ללא תשלום (חל"ת) בת 30 יום לפחות בתשלום דמי אבטלה. כחודש לאחר שחלפו 30 הימים פנה ב"כ העובדת למעסיקה וטען שכיון שהמעסיקה לא יצרה איתה קשר בתום תקופת החל"ת העובדת נחשבת כמפוטרת וזכאית לכל זכויותיה כמפוטרת. בית הדין האזורי קיבל את תביעת העובדת, ובית הדין הארצי קיבל באופן חלקי את ערעור המעסיקה. נפסק בתמצית כך:
- בימים של שגרה, הוצאת עובד לחל"ת לתקופה בלתי מוגבלת מהווה פיטורים. הלכה אחרת נקבעה בנסיבות המיוחדות של הוצאה לחל"ת בתקופת מגפת הקורונה שיצרה מציאות חדשה ולא מוכרת, כשכל מקרה צריך להיבחן בהתאם לנסיבותיו המיוחדות.
- במקרה הנדון, ההוצאה לחל"ת לא הייתה סופית. נאמר לעובדת לצאת ל-30 יום לפחות. כמו כן, כשב"כ העובדת טען לפיטורי העובדת, הגיבה המעסיקה בהזמנת העובדת לחזור לעבודה "בזרועות פתוחות" כבר למחרת היום.
- השתלשלות הדברים בין הצדדים חייבת להיקרא גם על הרקע המיוחד של נסיבות הקורונה בהן ניתן לעובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום פתרון כלכלי בדמות תשלום דמי אבטלה בתקופת החופשה.
- משכך, המעסיקה שלא הודיעה לעובדת על השבה לעבודה בנסיבות אלה לא נחשבת כמי שפיטרה את העובדת. העובדת שלא שבה לעבודה נחשבת כמי שהתפטרה.
ע"ע (ארצי) 2085-03-24 אייל ברקן – קמיליה מרקוס (פורסם בנבו 9.2.2025)
בית הדין האזורי
ביקורת על תפקודו של עובד תוך שמירה על כבודו איננה התעמרות
מוקדנית בשירות לקוחות בו עובדים עשרות עובדים, חלקם עם מוגבלות פיזית ונפשית, הצהירה כי אין לה מגבלה כל שהיא. היא התפטרה בדין מפוטרת בעילה של התנכלות תעסוקתית. בית הדין קיבל את התביעה בחלקה ופסק, ברוב דעות נדיר, של נציגות הציבור כנגד דעתה החולקת של השופטת אב בית הדין כי לא בוצעה התעמרות. נפסק בתמצית כך:
- כב' השופטת פסקה כי הוכח כי המוקד הטלפוני פעל באווירה של צעקות וצרחות שאינה סביבת עבודה חיובית. העובדה שמרבית העובדים במוקד הם אנשים עם מוגבלות איננה מטהרת את ההתנהגות בצעקות כלפי העובדים ופסקה לתובעת סך של 30,000 ₪ פיצוי בגין התעמרות והשלמת פיצויי פיטורים.
- שתי נציגות הציבור אשר דחו את עילת ההתעמרות והכירו בהתפטרות התובעת בדין מפוטרת, פסקו לה השלמת פיצויי פיטורים, ונימקו את דעתן ובתמצית כך:
- לפי ההלכה הפסוקה, התעמרות בעבודה תוכר כהתנהגות פוגענית ומשפילה מתמשכת, הנבחנת כמכלול במבחן אובייקטיבי ולא לפי תחושתו הסובייקטיבית של העובד.
- יחסי עבודה מעצם טיבם כרוכים בעימותים ובחיכוכים בעבודה. חלק בלתי נפרד מהפררוגטיבה הניהולית של המעסיק היא למתוח ביקורת ספציפית על תפקוד העובד על מנת לשפר את ביצועיו לפי מיטב שיפוטו של המעסיק תוך שמירה על כבודו של העובד.
מלבד טענתה הכוללת על צעקות, התובעת לא פרטה איך באה לידי ביטוי ההתעמרות החוזרת כלפיה. מצד שני, הוכח כי המעסיקה שלא הייתה מרוצה מתפקוד התובעת, הכילה את רגישותה המיוחדת של התובעת, ואף נהגה כלפיה בסלחנות כדי שהתובעת תמשיך לעבוד. לכן, התובעת לא הצליחה להוכיח התנכלות תעסוקתית או כוונה להתעמר במכלול אובייקטיבי של נסיבות המקרה.
סע"ש (תל אביב-יפו) 25632-12-22 דרורית בן ארוש – כל יכול החדשה בע"מ (פורסם בנבו 12.2.2025)
בפני כבוד כב' השופטת אריאלה גילצר-כץ, נציגת ציבור (עובדים) גב' אורנה רזניק, נציגת ציבור (מעסיקים) גב' עירית פיליפ
______________________________________________________________________________________________________________________________________
מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי העובדות, ההליכים וההלכות המשפטיות בפרסום המלא.
המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.