פרסומים

עובד ומעסיק | עדכון פסיקה שבועי – גיליון מס' 997


2 פברואר, 2025

בית הדין האזורי

יועץ ששימש כסמנכ"ל וסגן נשיא במשך 7 שנים לא הוכר כעובד

איש רב פעלים, רו"ח ועו"ד בהכשרתו, שנתן שירותים לקבוצת חברות היי-טק העוסקות בתחום השוק המקוון במשך 7 שנים בתפקיד סמנכ"ל, תבע להכיר בקיומם של יחסי עובד-מעסיק בינו לבין החברות. בית הדין האזורי דחה את התביעה. נפסק בתמצית כך:

  • הלכה פסוקה היא כי מעמדו של אדם כ"עובד" הוא דבר הקרוב לסטטוס, שאין להסכים עליו או להתנות עליו. על בית הדין לבחון את מהות היחסים בין הצדדים, על יסוד המבחנים שנפסקו בפסיקה ולאור הראיות שהוצגו בהליך.
  • המבחן העיקרי לקביעת קיומם של יחסי עובד-מעסיק הינו "המבחן המעורב", המורכב ממספר מבחנים שהדומיננטי שבהם הוא מבחן ההשתלבות על שני פניו: החיובי והשלילי. במסגרת הפן החיובי נבדקת השאלה אם מבצע העבודה השתלב פנימית בעסקו של מזמין העבודה. במסגרת הפן השלילי נבדקת השאלה אם מבצע העבודה ביצע את העבודה במסגרת עסק עצמאי משלו, המשרת את המזמין כגורם חיצוני.
  • נטל ההוכחה לקיומם של יחסי עובד-מעסיק הוא על העובד התובע.
  • אף שהתובע שימש כאיש אמונו ויד ימינו של המנכ"ל, לא הוכחה השתלבות חיונית בליבת פעילות החברות. התובע היה ללא תחומי אחריות מוגדרים. הוא לא טיפל בהסכמי השכירות אלא רק יעץ למנהל. לא הייתה לו סמכות לקבל או לפטר עובדים, ובוודאי לא מילא בפועל תפקיד של סמנכ"ל, אלא נתן שירות ייעוץ ייחודי שאינו חלק אינטגראלי בפעילות החברות. תוארו כסגן נשיא היה תואר כבוד מטעמי ייצוג.
  • התובע פעל כגורם חיצוני במסגרת עסק עצמאי משלו, תוך המשך עיסוק בעסקיו הנוספים לצד פעילותו בחברות, כך שלא הייתה לתובע תלות כלכלית בנתבעות ההולמת עובד שכיר.
  • נוסף על כך, הוא נהנה מגמישות ייחודית שלא ניתנה לעובדי החברה, עבד מתי שרצה ולא היה כפוף למנהלים מקצועיים.
  • גם אופן התשלום תמך במסקנה זו, התובע קיבל תשלום קבוע בסך 30,000 ₪ לחודש בתוספת מע"מ, מרביתן כנגד חשבוניות, ללא שנשא בסיכוני רווח והפסד או בהוצאות החברה.
  • העובדה שהתובע מעולם לא ביקש להיקלט כעובד במהלך 7 שנות ההתקשרות מעידה כי בקשתו בדיעבד עומדת בניגוד לאומד דעת הצדדים המקורי, שהתקשרו בה ביודעין בהסכם קבלני בהסכמת התובע שהינו אדם עתיר ניסיון עסקי אשר נהנה כלכלית ממעמדו כעצמאי.
  • מצד שני, לתובע הונפק כרטיס עובד ומפתח, אשר שימש אותו לכניסה וליציאה ממשרדי החברות. כמו כן, הוא השתתף בפעילויות עובדי החברות כגון ימי ספורט, כיף וגיבוש.
  • למרות שיקולים והיבטים לכאן ולכאן, בשל סך כל הנסיבות המיוחדות של המקרה, התובע לא הרים את הנטל להוכיח קיומם של יחסי עובד-מעסיק בינו לבין הנתבעות. התביעה נדחתה והתובע חויב בהוצאות משפט בסך 10,000 ₪.

סע"ש (תל אביב-יפו) 8929-09-18‏ ‏ שמואל אמיתי הכט – מארס טכנולוגיות בע"מ‏ (פורסם בנבו 26.11.2024)

בפני כבוד השופטת אופירה דגן-טוכמכר, נציג ציבור (עובדים) מר אריק מאיר, נציג ציבור (מעסיקים) מר אליחי אל יגון

בית הדין האזורי

תשלום נטו לעובד במזומן עומד למעסיק לרועץ

תושב הרשות הפלסטינית הועסק כעובד ייצור במפעל לייצור תמונות כחמש עשרה שנה. שכרו של התובע שולם לו במזומן ללא זכויות סוציאליות. התובע הגיש תביעה לקבלת זכויות שונות הנובעות מתקופת העסקתו אצל הנתבעים, ומאופן סיומה. העובד זכה ברוב תביעתו. בית הדין חייב הדדית את החברה המעסיקה ואת מנהלה באופן אישי בהפרשי שכר מינימום ושעות נוספות, הפרשות לפנסיה, דמי חופשה והבראה, הפרשי פיצויי פיטורים ועוד. נפסק בתמצית כך:

  • המעסיקים לא הציגו טופס הודעה לעובד על תנאי עבודתו ושכר. לא הוגשו דו"חות נוכחות ולא פנקס חופשה.
  • המעסיקים הציגו תלושי שכר בגין תקופה של כשש שנים שהופקו כולם באותו תאריך, בשנת 2020, לצורך הגשת כתב ההגנה.
  • לא ניתן להסתמך על תלושי השכר שהציגו הנתבעים כראייה לאמיתות תוכנם.
  • בהתאם להלכה הפסוקה, עצם קיומם של תלושי שכר, אינם ראיה לביצוע התשלומים בפועל.
  • לא הוצגו ראיות שהסכומים שבתלושים אכן שולמו לתובע בפועל. התובע העיד שהמנהל נהג למסור לו מעטפה עם כסף מזומן במשרדו.
  • טענת הנתבעים שהם פרעו לתובע את שכרו ואת זכויותיו הסוציאליות מעבירה אליהם את נטל הראיה להוכיח את טענת פירעון השכר והזכויות, והם לא הצליחו להרים את הנטל.
  • העובדה שהוכחה, שהתובע קיבל את שכרו במזומן, משמעותה שהתשלומים לתובע היו בערכי נטו.
  • התביעה התקבלה ברובה והחברה והמנהל חויבו ביחד ולחוד לשלם לעובד סכום כולל של כ-400,000 ₪ ברוטו עם הפרשי הצמדה וריבית, וכן 20,000 ₪ שכ"ט עורך דין.

סע"ש (תל אביב-יפו) 29667-05-20 בהג'ת חסין יונס אלדיכ – ניסים מסיקה (פורסם בנבו 16.12.2024)

בפני כבוד כב' השופט אורן שגב

_____________________________________________________________________________________________________________________________________מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי העובדות, ההליכים וההלכות המשפטיות בפרסום המלא.
המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.


 

התמחויות קשורות