פרסומים

עובד ומעסיק | עדכון פסיקה שבועי – גיליון מס' 996


26 ינואר, 2025

בית הדין האזורי

500,000 ₪ נפסקו למזכירה שהוטרדה מינית תוך ניצול יחסי מרות

התובעת שהועסקה כחודשיים כמזכירת המנכ"ל ומנהלת המשרד, ולאחר מכן התפטרה, טענה שהמנכ"ל הטריד אותה מינית בתקופת עבודתה הקצרה בשלושים מקרים שונים תוך ניצול יחסי מרות, כשהיא נאלצה להסכים לדרישותיו מפחד שיפגע בפרנסתה. בית הדין האזורי קיבל חלקית את תביעתה ודחה את התביעה שכנגד שהוגשה נגד המזכירה. נפסק בתמצית כך:
• במישור העובדתי עלה בידי התובעת להוכיח את רוב מעשי ההטרדה החמורים שחוותה. אף אם נפלה סתירה כלשהיא בגרסתה, לרבות שקרים והתנהגות לא רציונלית, אין בכך כדי לקעקע את מהימנות כלל גרסתה.
• בהערכת מהימנות של נפגעות הטרדה מינית חלים כללים ראייתיים ייחודיים לפיהם ניתן להסתפק בגרעין הקשה של גרסת הנפגעת.
• גם אם נכונה גרסת המנכ"ל, שלא היה מהימן בגרסתו, כי התובעת העלתה טענות על הטרדה מינית גם בפני מעסיקים קודמים, אין בכך לגרוע ממהימנות גרסתה, ואולי ההפך. על פי מחקרים, נשים בעלות היסטוריה של תקיפה מינית, הן בעלות סיכוי סטטיסטי גבוה יותר לחוות תקיפה מינית נוספת.
• גם טענות הנתבעת שהתובעת לוקה בנפשה היא דווקא מעצימה את פערי הכוחות בין השניים ומחמירה את ניצול יחסי המרות של המנכ"ל כלפיה.
• בהיבט המשפטי – החוק למניעת הטרדה מינית קובע שהטרדה מינית היא גם עבירה פלילית וגם עוולה אזרחית. הוא נועד בין השאר למנוע מבעל המרות לנצל לרעה את כוחו, ומטיל עליו אחריות גם כשהנפגעת לא הביעה התנגדות למעשיו.
• החוק אוסר על "התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית". ההתייחסות נבחנת תוך בחינה אובייקטיבית תוצאתית.
• בסביבת עבודה אין להכשיר התבטאויות מיניות או בדיחות גסות בטענה שנאמרו בצחוק.
• תביעת העובדת לפיצוי בסך 3.6 מיליון ₪ התקבלה חלקית והמנכ"ל חויב לפצות את המזכירה בסך של 400,000 ₪. החברה חויבה בפיצוי בסך של 30,000 ₪, ושני הנתבעים חויבו הדדית לשלם לעובדת עוד סך של 100,000 ₪ בגין הוצאות משפט.

סע"ש (תל אביב-יפו) 53544-05-20 פלונית נ' חברה אלמונית בע"מ ואח' (נבו 8.12.2024)

בפני כב' השופטת דפנה חסון זכריה, נציגת ציבור (עובדים) גב' אורנה רזניק, נציגת ציבור (מעסיקים) גב' גילי לזרי

בית הדין האזורי

מעסיק אינו חייב להסביר לעובד מהן זכויותיו לפי הסכם קיבוצי

התובע, ד"ר לכימיה, עבד בבית ספר תיכון וביקש להצטרף להסכם קיבוצי "עוז לתמורה". הוא תבע גמול השתלמות בגין פרסומים שלו, בנוסף לגמול השתלמות בגין לימודים. תביעתו נדחתה ובית הדין פסק:
• הסכם "עוז לתמורה", כנגד העלאות שכר בעשרות אחוזים למורים הגביל את גמול ההשתלמות למורים לגמול אחד כל שנה, ללא אבחנה בין גמול בגין לימודים לבין גמול בגין פרסומים.
• לא עלה בידי התובע להוכיח כי המדינה פעלה אי פעם על פי הפרשנות שהוא תובע.
• בהתאם להלכה הפסוקה בית הדין אינו נוטה להתערב בתוכנם של הסכמים קיבוציים, כדי לא לפגוע באוטונומיה של הצדדים ליחסי עבודה כמו גם לא לפגוע בחופש החוזים.
• התערבות בתוכן הסכם קיבוצי תעשה רק במקרים נדירים בהם מדובר בהוראה הנוגדת הוראת חוק או פוגעת בתקנת הציבור.
• נדחו טענות התובע שהוא הוטעה, אשר הועלו רק לאחר שהצטרף להסכם הקיבוצי. מה גם, שמשרד החינוך קיים אסיפות הסברה לפני כניסת הרפורמה לתוקף.
• התובע לא הפנה למקור חוקי המחייב את המעסיק להסביר לכל עובד מה יקבל ומה לא יקבל לפי הסכם קיבוצי ולכן לא ניתן לתבוע את המעסיק על הטעיה.

סע"ש (תל אביב-יפו) 53354-11-19 גיא אשכנזי – משרד החינוך- אגף לכוח אדם בהוראה (פורסם בנבו 5.1.2025)

בפני כבוד כב' הנשיאה הדס יהלום, נציגת ציבור עובדים גב' כרמלה קול-אמן ונציגת ציבור מעסיקים גב' יעל (בן משה) רודניקי


חקיקה

זכות עובד להיעדר אם ילדו אושפז ליותר משבועיים לאחר הלידה

ביום 14 לינואר 2025 התקבל בכנסת תיקון מס' 65 לחוק עבודת נשים התשי"ד – 1954, לפיו עובד רשאי להעדר מעבודתו עד 20 יום, אף אם אינם רצופים, אם ילד שבת זוגו ילדה אושפז בבית החולים לתקופה העולה על שבועיים. זאת, לפי בחירתו, על חשבון ימי המחלה הצבורה שלו, או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו.
התנאים להיעדרות המיוחדת של העובד לפי התיקון לחוק:
• העובד עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה לפחות שנה.
• העובד מסר למעסיקו אישור רפואי בדבר אשפוז הילד.
• העובד חתם על הצהרה כי בימי ההיעדרות העובד שהה עם הילד שאושפז או עם ילדיו האחרים.

חוק עבודת נשים (תיקון מס׳ 65) התשפ״ה-2025, 212 (פורסם באתר הכנסת, ספר החוקים, מס׳ 3351 15.1.2025)

__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי העובדות, ההליכים וההלכות המשפטיות בפרסום המלא.
המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.

 

התמחויות קשורות