בית הדין הארצי
נתקבל ערעורו של מנכ"ל לגבי שכרו הראוי במקום
שכר חריג שלא כדין שבוטל
מנכ"ל מקצועי של חברה ציבורית שמונה על-ידי ועדת איתור וששימש כמנכ"ל ונשיא של קבוצת חברות במשך כשנה וחצי פוטר זמן קצר לאחר רכישת השליטה בקבוצה על-ידי בעלי מניות חדשים. המנכ"ל נתבע על-ידי החברה להשבת סכומים נכבדים בטענה שתנאי שכרו החריגים לא אושרו בהתאם להוראות הדין על-ידי שלושת המוסדות המוסמכים של החברה ולא בהתאם למדיניות ועדת התגמול. בית הדין האזורי פסק כי ניתן אשור כדין לשכרו החריג של התובע גם כנשיא על פי חוות דעת משפטית שקיבל הדירקטוריון. לא כן באשר לתקופה הקודמת בה תיפקד כמנכ"ל בלבד. לגביה חויב המנכ"ל להשיב לחברה סכום קטן של 10,668 ₪ בצירוף ריבית והצמדה. כמו כן, חויב המנכ"ל להשיב לחברה כ-280,000 ₪ מחצית מבונוס חריג שקיבל בשנת 2016 בצירוף ריבית והצמדה.
שני הצדדים ערערו לבית הדין הארצי אשר בפסק דין רחב יריעה פסק בתמצית לפי דעת הרוב כלהלן:
- חוק החברות קובע כי כל עסקה בין חברה ציבורית לבין מנכ"ל כנושא משרה לגבי תנאי כהונתו ושכרו טעונה אישור משולש של דירקטוריון החברה, של ועדת גמול נקייה מניגוד עניינים ושל האסיפה הכללית. כל עסקה שלא אושרה כנדרש בדין וחרגה ממדיניות התגמול תהיה חסרת תוקף משפטי כלפי החברה וכלפי המנכ"ל החייב בהשבה.
- משבוטלה העסקה החריגה עם המנכ"ל לפי החוק, עדיין החברה קיבלה מהמנכ"ל עבודה ושרותי ניהול. לכן, השבת המנכ"ל לחברה אמורה להיות מחושבת לפי שכר ראוי בגין שרותי המנכ"ל לחברה.
- הכללים המשפטים העקרוניים לגבי חישוב השכר הראוי הם שניים: הנטל להוכחת השכר הראוי מוטל על נושא המשרה ששכרו הקבוע בוטל והטוען לזכאותו. במקרה של ספק לגבי גובה השכר הראוי יש לקובעו על הצד הנמוך, לפחות לגבי שכרו של בעל שליטה.
- בית הדין לא התערב בפסיקת בית הדין האזורי שחייב את המנכ"ל להשיב את הפרש השכר החריג בשבעת החודשים הראשונים שלא אושר כדין באסיפה הכללית בסך כ-10,000 ₪ עם ריבית והצמדה.
- בוטל אשרור שכר המנכ"ל לאור מינויו גם כנשיא לפי חוות דעת משפטית. נפסק כי לא די בשנוי פורמלי של כותרת תפקיד המנכ"ל גם כנשיא, שהמשיך בעבודתו השוטפת הרגילה, ללא שנוי מהותי בתפקידו. לא ניתן לאפשר מסלול עוקף הוראות קוגנטיות של חוק החברות, ולפגוע בתכלית החקיקה.
- למרות זאת, השכר הראוי של המנכ"ל גם כנשיא אושר בערעור בנסיבות המיוחדות כיון ששכרו בפועל כנשיא היה נמוך מרמת שכרו הכללית של נשיא, ולחברה לא היתה ביקורת ממשית על תרומתו לחברה כמנכ"ל מקצועי.
- כן התקבל ערעור המנכ"ל בנושא אישור הבונוס לשנת 2016 בסך 911,240 ₪ כחלק משכרו הראוי ובוטלה חובת המנכ"ל להשיבו.
הערה: כיון שהערעור התקבל ברוב דעות, של כב' השופטת סיגל דוידוב ושל שני נציגי ציבור כנגד דעתם החולקת של שני השופטים כב' השופט רועי פוליאק וכב' השופטת מיכל נעים דיבנר, תיתכן עתירה לבג"ץ.
ע"ע (ארצי) 28404-12-22 ג. וילפוד אינטרנשיונל בע"מ – וילי-פוד השקעות בע"מ (פורסם בנבו 24.9.2024)
בית הדין האזורי
הוכרה תאונה בדרך לעבודה לעובדת שסטתה
מדרכה הקבועה לצורך קבלת חיסון
- עובדת שסטתה מדרכה הקבועה, בהליכה מהבית למקום העבודה כדי לקבל חיסון נגד קורונה, נפלה כשנתקלה במדרכה בולטת ונפגעה. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתה, אך בית הדין לעבודה קיבל את תביעתה. נפסק בתמצית כך:
- סטיית התובעת אומנם הייתה סטייה ממשית מהדרך המקובלת שלה לעבודה, אולם הסטייה הייתה למטרה הכרוכה במילוי חובות העובדת כלפי מעסיקתה אשר דרשה מהתובעת לבצע את החיסון וזאת כתנאי להמשך עבודת התובעת, ועל מנת להימנע מהוצאתה לחל"ת.
- החיסון שנדרש מהתובעת לא היה אך לשם הגנה עליה מפני המגיפה, אלא גם לשם הגנה על ציבור הקונים שהיו חשופים לשירותי התובעת כקופאית ברשת סופרמרקטים, ואף זאת כחלק מהאינטרס של המעסיקה.
ב"ל (תל אביב-יפו) 43148-12-22 שורץ דנה – המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו 31.7.2024)
המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.