בבית הדין הארצי
השבת חושף שחיתויות לתפקידו הוא הסעד הנכון,
גם לאחר שמונה שנים וגם בהעדר תקן פנוי
בשנת 2010 רכז בכיר ברשות האוכלוסין וההגירה דיווח לממונים עליו ולמבקר המדינה על מעשי שחיתות ומינהל לא תקין במקום עבודתו. הרכז עבר מסכת של התנכלויות ובירור ממושך שנערך על-ידי מבקר המדינה, העניק לו צו הגנה ופיצויים מוגדלים בגין נזק ממוני של 36 משכורות בסך של כ- 200,000 ₪. לאחר שכשלו הניסיונות למצוא לרכז תפקיד חלופי מתאים הוא פוטר מעבודתו בשירות המדינה בשנת 2017.
בית הדין האזורי לעבודה פסק בשנת 2023 לרכז פיצוי כספי לדוגמא נוסף בסך של כ-65,000 ₪ אך דחה את תביעתו להשבה לעבודה. זאת, בשל הזמן הרב שחלף מסיום העסקתו ומשום שהוא לא תבע בזמנו השבה לאותו תפקיד. בית הדין הארצי קיבל את ערעורו של העובד, שנתמך גם על-ידי התנועה לאיכות השלטון שהצטרפה להליך כידיד בית המשפט, ופסק בתמצית כלהלן:
- חוק ההגנה על חושפי שחיתות מקנה למי שהוכר ככזה מספר סעדים: השבה לעבודה לאותו תפקיד או למשרה מתאימה אחרת; פיצוי בגין נזק ממוני ופיצוי בגין נזק שאינו ממוני.
- סעד ההשבה לעבודה הינו הסעד הראשון בחשיבותו עת מדובר בעובד חושף שחיתויות. מתפקידו של בית הדין להביא להשבת אותו עובד לעבודתו, ללא תנאי, מבלי לייצר מכשולים נוספים בדרכו חזרה לתפקידו.
- חלוף הזמן לא יכול להוות שיקול בפני עצמו כאשר בוחנים את סעד ההשבה לעבודה בעניינו של עובד חושף שחיתויות. זאת, מחשש ליצירת הרתעת יתר לעובדים חושפי שחיתויות.
- בחירתו של העובד בזמנו שלא לחזור לעבודתו מייד בשל אירועי ההתנכלות שחוה שם הינה סבירה, אך היא אינה יכולה לשמש שיקול נגד השבתו לעבודתו עתה.
- אין להתנות את השבת חושף השחיתות לתפקידו בקיום תקן בפועל אליו יחזור, אחרת סעד ההשבה יהפוך לאות מתה, ותכלית ההגנה בחוק תתרוקן מתוכנה.
- כאשר מעסיק התנכל לעובד והביא לפיטוריו של חושף שחיתות, עליו החובה לתקן את עוולתו ולדאוג כי העובד ישוב לתפקידו מבלי שתהא פגיעה בעובדים אחרים.
- ההשבה לעבודה של חושף שחיתויות היא כאמור ללא תנאי, והעובד יוחזר לתפקידו טרם פיטוריו. עם זאת, ככל שהעובד יבחר, יוכלו הצדדים לנסות למצוא לו, בהסכמה, תפקיד מתאים אחר בשירות המדינה מבלי לפגוע בתנאי עבודתו.
בפני כבוד הנשיאה ורדה וירט ליבנה, כבוד השופט רועי פוליאק, כבוד השופטת חני אופק גנדלר
בית המשפט הגבוה לצדק
אושרה החלטת נציב תלונות הציבור לפצות מתלונן
למרות שלא העניק לו צו הגנה כחושף שחיתויות
מנהל משאבי אנוש ותיק במדרשת שדה בוקר אשר זומן על-ידי מנכ"ל חדש לשימוע לפני פיטורים מטעמי יעילות צמצומים פנה לנציב תלונות הציבור להעניק לו צו הגנה כחושף שחיתויות. בקשתו לא התקבלה אך הנציב מצא שנפלו פגמים בהתנהלות המעסיקה בקשר לפיטורים והורה שככל שיוחלט על פיטוריו אזי יש לשלם לו פיצוי בסך 275,000 ₪ בגין הליקויים, 50,000 ₪ בגין עוגמת נפש ו-30,000 ₪ שכ"ט עו"ד. המדרשה, שהינה חברה ממשלתית, עתרה לבג"ץ לביטול ההחלטה. עתירתה נדחתה ובג"ץ החליט בתמצית:
- מנגנון בירור תלונות על-ידי הנציב אינו מכוון לטפל בתלונות שגרתיות של עובדי ציבור נגד מעסיקיהם. מקום בירורן הוא בבית הדין לעבודה. אולם, ככל שהתלונה נוגעת לבירור מעשה של גוף ציבורי החורג מהוראות חוק, תקנות, תקנון, הסכם קיבוצי ומהסדרים כלליים נוספים הפוגעים במתלונן או המונעים ממנו במישרין טובת הנאה אזי הנציב מוסמך לתקן ליקויים ולהבטיח מנהל ציבורי תקין.
- נקודת המוצא המשפטית היא כי הביקורת השיפוטית של בג"ץ על החלטות הנציב בתחום תלונות הציבור היא צרה ביותר. הביקורת שמורה למצבים חריגים ביותר ומחייבת ריסון שיפוטי מיוחד. בג"ץ אינו בוחן את תוכן ההחלטה לגופה אלה אם נפל בה פסול מינהלי, דיוני או מהותי קיצוני המחייב את ביטולה או תיקונה לפי עקרונות יסוד של המשפט הציבורי.
- גם במקרה שהנציב הגיע למסקנה שהמתלונן אינו בגדר חושף שחיתויות אם התגלו לנציב ליקויים אחרים של ממש בהתנהלות הגוף הציבורי הוא אינו אמור להתעלם מהם ולמשוך את ידיו מטיפול בתלונה.
- החוק מסמיך את נציב תלונות הציבור לתקן את הליקויים שגילה גם בדרך של מתן סעד כספי של פיצוי למתלונן.
- מצד שני, החלטה מנהלית של הנציב על מתן פיצוי למתלונן איננה מעשה בית דין ואינה מעניקה למתלונן זכות משפטית לתבוע את מימוש הפיצוי. החלטת הנציב אינה חוסמת את דרכם של המדרשה או של המתלונן להתדיין בערכאות השיפוט לגבי ממצאי הנציב והחלטתו, וכל טענותיהם שמורות להם.
בפני כבוד השופט יצחק עמית, כבוד השופט נעם סולברג, כבוד השופט דוד מינץ
מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי העובדות, ההליכים וההלכות בפרסום המלא.
המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.
המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.
