פרסומים

עובד ומעסיק | עדכון פסיקה שבועי – גיליון מס' 979


8 ספטמבר, 2024

בית הדין האזורי
זכה ב-2% מתביעה כספית מופרזת
וחויב ב-25,000 ₪ הוצאות המעסיקה

התובע, שהועסק במשך כארבע שנים כמנהל מערך מכירות בתפקיד בכיר ופוטר, תבע את מעסיקתו בגין פגמים בשימוע מלאכותי, פיטורים שלא כדין וזכויות נוספות בסכום של 900,000 ₪. תביעתו נדחתה ברובה והוא זכה ב-18,000 ₪ פדיון חופשה בלבד, ולכן חויב לשאת בהוצאות ושכ"ט של הנתבעת בסך 25,000 ₪. בית הדין פסק בתמצית:

  • העובדה שהמנהלת הישירה קיימה עם המנהל שתי שיחות הכנה מקדימות לזימון לשימוע בו ניסתה לדבר עימו על פרידה בהסכמה, לסיים את יחסי העבודה בהבנה "הכי יפה שאפשר", וליתר את השימוע, מעידה דווקא על גישה לא מפתיעה, מכובדת ורגישה. אין בה פגם ואין היא מעידה כי השימוע נערך כטקס בלבד לצאת ידי חובה.
  • נדחתה טענת התובע שהשימוע היה צריך להיערך על-ידי המנהלת הישירה בהיעדר מקור נורמטיבי המטיל חובה כזו על המעסיק, מה גם שבזמן אמת התובע לא התנגד לעריכת השימוע על-ידי מנהלת משאבי אנוש.

בית הדין האזורי
דיווח כוזב של עובד כמוהו כגניבה ממעסיק המצדיק
שלילת פיצויים למעט החלק המופקד בקרן הפנסיה

עובד שהועסק בשכר קבלני לפי קריאת מוני גז וחלוקת מכתבים לספקיות גז, פוטר אחרי כשלוש שנים ללא פיצויים והודעה מוקדמת לאחר שהעביר דיווחים כוזבים בגינם קיבל שכר שלא מגיע לו. בנוסף, על פי דיווחיו הכוזבים, לקוחות חויבו בסכומים שגויים ונגרם הרס למונים, דבר שגרם למעסיקה נזקים כספיים ופגיעה בשמה הטוב. בית הדין דחה את רוב תביעת העובד ופסק בתמצית כלהלן:
  • הפעולות השיטתיות הפסולות שביצע העובד מהוות הפרת משמעת חמורה המצדיקה את הסנקציה החמורה של שלילת פיצויים והודעה מוקדמת לפי סעיף 53 לתקנון העבודה בתעשייה שמנחה את בית הדין לגבי מקום עבודה בו אין משטר של הסכמים קיבוציים.
  • בבוא בית הדין לשלול מעובד פיצויי פיטורים בגין עבירת משמעת חמורה, עליו לשקול לפי הפסיקה שיקולים שונים. מצד אחד, שיקולים לחומרה כגון, חומרת המעשים, הנזק למעסיק היקפו והשלכותיו, היקף המעשים, משך הזמן, תקופת העבודה, מעמד העובד, מידת האמון בו, השפעה על עובדים אחרים והיקף ההרתעה, ומאידך, שקולים לקולא כגון, עוצמת הפגיעה הצפויה לעובד ולמשפחתו, נסיבותיו האישיות, גילו, מצבו המשפחתי הבריאותי ויכולת ההשתכרות העתידית שלו.
  • נפסק כי מעשיו החמורים של התובע מהווים הפרת משמעת ברף הגבוה. העובד קיבל שכר על פי דיווח כוזב על קריאות ופעולות שלא ביצע במשך תקופה משמעותית, לרבות מבניין שנהרס ולא היה מאוכלס, שכמוהם כגניבה מהמעסיק.
  • בית הדין שוכנע שמדובר בהפרת אמון שיטתית ומכוונת מצד התובע אשר גרמה למעסיק נזק ממשי ומצדיקה סנקציה חריפה של שלילת פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.
  • עם זאת, בית הדין איזן את הסנקציה החמורה על העובד בכך שמצד אחד העובד לא יחויב בהשבת סכום הפיצויים שנצבר בפועל והופקד בקרן הפנסיה ומצד שני המעסיקה לא תחויב בהשלמת סכום הפיצויים שנדרש עליה להפקיד בהתאם לצו הפנסיה.
  • כמו כן, המעסיקה חויבה להחזיר לתובע כ-10,000 ₪ שקיזזה שלא כדין משתי משכורותיו האחרונות בגין נזקיה. מעסיק זכאי לנכות משכרו האחרון של העובד רק סכום קצוב שאינו במחלוקת. כשמעביד דורש מעובד סכום חוב שבמחלוקת עליו להיכבד, להגיש ולהוכיח תביעה כספית נגד העובד או לטעון לקיזוז בכתב ההגנה בתביעת העובד.
סעש (ת"א) 36835-10-20‏ ‏ דן אליהו – ג.ס נחום אחזקות בע"מ (פורסם בנבו 23.6.2024)
בפני כבוד השופטת מרב חבקין

מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי העובדות, ההליכים וההלכות בפרסום המלא.
המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.