בית הדין האזורי
נדחתה תביעת לשון הרע נגד עובד עירייה
אשר האשים בתום לב את הממונה עליו בשחיתות
עובד עירייה שלח לגורמים בכירים בעירייה מכתב שבו האשים את מנהל אגף שפ"ע, שהיה ממונה עליו, בחולשה ניהולית, ובשיתוף פעולה עם קבלן הנותן לגיטימציה לשחיתות ולחוסר יושרה. בדיקות פנימיות וחיצוניות בדקו את טענותיו ודחו אותן. מבקר המדינה נתן לעובד הגנה מפיטורים. תביעת מנהל אגף שפ"ע נגד העובד נדחתה ובית הדין פסק בתמצית כך:
- התובע, מנהל אגף שפ"ע, הוכיח כי העובד פרסם נגדו לשון הרע, ברף נמוך, רק לבירור בתוך העירייה, ולא ברבים.
- מצד שני העובד, הנתבע, הוכיח כי פרסומיו נגד הממונה עליו, נעשו בתום לב.
- אמנם התברר שטענות העובד לא היו נכונות אולם הן חוסות תחת הגנת תום הלב, אחרת יהיה בכך למנוע הגשת תלונות של עובדים נגד הממונים עליהם, במיוחד בשירות ציבורי.
- כמו כן חלה על העובד הנתבע חובה מוסרית כעובד ציבור להתריע בפני גורמי העירייה על חששותיו מהתנהלות לא תקינה.
- עוד נקבע כי העובד כתב את מכתביו לאחר שמנהל שפ"ע ניתק אותו מניהול מערכת המים ללא התראה. לכן, ניתן לומר כי העובד ניסה בפרסום להגן על מעמדו ותפקידו ועל עניין אישי כשר.
התביעה נדחתה ומנהל אגף שפ"ע חויב בהוצאות ובשכ"ט נמוך של 2,500 ₪.
בפני כבוד השופט עדו בן-צור
בית הדין האזורי
אי תשלום שכר וזכויות לעובד במשך תקופה ארוכה
מצדיק הרמת מסך ואחריות אישית
התובע שעבד שלוש שנים כטבח במסעדה הגיש תביעה אישית נגד שני בעלי מניות עיקריים ופעילים בחברה המעסיקה אשר פורקה. הטבח טען שהוא הועסק שבעה ימים בשבוע למשך שעות מרובות, ללא הסכם העסקה, ללא הודעה על תנאי עבודה, ללא תלושי שכר, ללא זכויות סוציאליות וללא הפרשות פנסיוניות. בית הדין קיבל את התביעה בחלקה ופסק:
- נקודת המוצא במשפט בישראל כי יש לתת תוקף לאישיות המשפטית של התאגיד, הנפרדת מבעלי המניות. ברם, בהקשר של דיני עבודה ניתן מעמד מיוחד לעובדי החברה כנושים מיוחדים, בשל יחסי האמון ותום הלב המוגברים ביחסי עבודה. בית הדין לעבודה מוסמך לבצע הרמת מסך מלאה או חלקית בהתאם לנסיבות המיוחדות של כל מקרה.
- לא קיימת חובה לעובד של חברה שפורקה למצות את זכויותיו במסגרת תביעת חוב בהליך הפרוק והוא רשאי להיפרע ממזמין השירות, מהמעסיק בפועל, וגם מבעל מניות בעילה של הרמת מסך. בלבד, שככל שהעובד קיבל כספים בהליך הפירוק הם יקוזזו מתביעתו בבית הדין לעבודה.
- הוכח כי שני הנתבעים היו בעלי המניות העיקריים של החברה, הדומיננטיים בניהולה ובקשר עם התובע.
- אי תשלום שכר וזכויות לעובד לאורך תקופה ארוכה מהווה הפרה מובהקת של חובות האמון ותום הלב המוגברות ביחסים בין מעסיק לעובד והמצדיקה את הרמת מסך ההתאגדות.
- אין לאפשר למעסיק שאיננו יכול לשלם לעובד שכר לאורך זמן, להמשיך להעסיקו בידיעה שהתאגיד הוא מעסיקו ובעלי מניותיו פטורים מכל אחריות.
שני בעלי המניות חויבו לשלם לתובע שכר וזכויות שונות בסך כולל של כ-150,000 ₪ והוצאות משפט בסך 4,000 ₪ מכל נתבע.
בפני כבוד השופט דורון יפת
מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי העובדות, ההליכים וההלכות בפרסום המלא.
המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.
