בית הדין האזורי
נדחתה תביעת בעל מניות שליטה
שפרש מחברה משותפת בגיל 74 ותבע כעובד
מייסד, בעל מניות שליטה, דירקטור ומנהל חנות של חברה, שמכר את מניותיו ופרש בגיל 74, הגיש תביעה נגד החברה כעובד בסכום של כמיליון וחצי ₪, ונדחה. בית הדין נימק את עיקר פסיקתו כלהלן:
- לפי ההלכה הפסוקה אין מניעה שבעל שליטה בחברה ודירקטור יהיה במקביל ובנפרד עובד של החברה. אך זהו היוצא מן הכלל, שהנטל להוכיחו מוטל על הטוען ליחסי עבודה מקבילים.
- הכלל בניהול מפעל משותף הוא אחר. גם אם השותפים עובדים במפעל יום יום הרי שעבודת השותפים, כשלעצמה, נחשבת לפעילות נלווית להשגת המטרה העיקרית של ניהול מפעל משותף ולא של יחסי עבודה. במקרה הנדון נפסק כי לא ניתן להפריד בין עבודת התובע כבעל שליטה ושותף בחברה לבין עבודתו כמנהל החנות.
- לתובע לא היה הסכם עבודה וגם תקנון החברה לא פירט את תנאי השכר שלו ושל יתר השותפים. אמנם לתובע הונפקו תלושי שכר ובוצעו לו הפקדות פנסיוניות והוא דווח למס הכנסה ולביטוח לאומי כעובד, אולם החל משנת 2000 כל ארבעת השותפים הפעילים בחברה קיבלו תנאי שכר וזכויות סוציאליות כמעט שווים בנטו שקבעו (לעצמם) באסיפת בעלי המניות, ללא קשר לעבודה שביצעו ולהיקפה.
- הובהר כי הוצאת תלושי המשכורת השווים לבעלי המניות הפעילים בחברה, ללא קשר לסוג עבודתם ולהיקף הפעילות האישית נעשו בעצת רואה החשבון של החברה משיקולי מס.
- גם העובדה החריגה שהתובע פרש בגיל 74, שבע שנים מעבר לגיל הפרישה של עובד, מעידה שההחלטה על כך הייתה בידיו. לא מדובר בעובד מוחלש אלא במייסד, בעל שליטה ושותף בכיר וותיק שהסכים לפרוש מעיסוקיו בחברה בגיל 74, בהסכם פרישה שכלל ויתור על טענות נוספות לאחר ייעוץ משפטי.
- התביעה נדחתה והתובע חויב בהוצאות משפט בסך 30,000 ₪.
סע"ש (חיפה) 49709-12-20 דוד אלקיים – אוטו-רויאל בע"מ (פורסם בנבו 10.10.2024)
בפני כב' השופטת סאוסן אלקאסם, נציגת ציבור (עובדים) גב' הדר מאור ונציג ציבור (מעסיקים) מר נטליו רוזנבלום
בית הדין האזורי
מעסיק תבע עובדת גנבת וזכה לשלילת פיצויים,
להשבת כספי הגנבה ולהחזר והוצאות
חברה לשיווק שיש הגישה תביעה נגד עובדת מכירות ותיקה בגין מעשי גניבה שיטתיים. התובעת הודתה בגניבה של חצי מיליון ₪ על-ידי ביטול חשבונות וחתמה להחזירם. העובדת פוטרה לאלתר. העובדת הגישה תביעה שכנגד. בית הדין דחה את תביעת עובדת וקיבל את תביעת המעסיקה ברובה, ופסק:
- גניבה ממעסיק מהווה הפרת אמון, נאמנות, תום לב ביחסי עבודה והפרה יסודית של חוזה העבודה. ההפרות מקנות למעסיק זכות לתבוע מהגנב נזקים ממוניים ולא ממוניים.
- הנטל על המעסיק להוכיח אשמה חמורה של מעשי גניבה הוא נטל מוגבר. עליו לבסס את עצם הגנבה וגם את שיעור הגניבה והיקפה בהוכחות ישירות. כשיש קושי ניתן לכמת את הנזק באומדנה מושכלת.
- בית הדין לא קיבל את הודאת העובדת במעילה של חצי מיליון ₪ ולאור מסמכי הנהלת החשבונות ושאר הראיות חייב את העובדת בהשבה של כ-142.000 ₪ כפיצוי ממוני.
- תביעת המעסיקה לפיצוי לא ממוני בגין עוגמת נפש בסך 60,000 ₪ נדחתה, הן משום שלפי הפסיקה חברה שהיא אישיות משפטית אינה סובלת מעוגמת נפש והן משום שהחברה לא הצביעה על נסיבות מיוחדות.
- תביעת המעסיקה להחזר הוצאות שנגרמו לה בעקבות הגניבה התקבלה בחלקה ונפסקו למעסיקה הוצאות חקירה מידתיות בסך 18,000 ₪, הוצאות חוקר פרטי בסך כ-16,000 ₪ , הוצאות תמלול בסף 2,800 ₪, מחצית אובדן ימי עבודה של העובדת שהשקיעה בפיענוח מעשי הגניבה בסך 15,000 ₪ והוצאות משפט בסך של כ-33,000 ₪.
- חרף העובדה שהעובדת הוותיקה הינה אם חד הורית לשלושה ילדים שגנבה בשל מצוקה כלכלית, בית הדין פסק שחומרת מעשיה מטים את הכף לשלילה מוחלטת של פיצויי הפיטורים וההודעה המוקדמת.
סע"ש (תל אביב-יפו) 46550-07-20 שיש ניר צבי בע"מ – מלי אמילי מסיקה (פורסם בנבו 11.11.2024)
בפני כבוד השופטת ערמונית מעודד, נציג ציבור (עובדים) מר משה בן דוד ונציג ציבור (מעסיקים) מר יוחנן צנגן
מתכונת המזכר השבועי היא עדכון תמציתי ביותר של החידוש העיקרי בפסק דין או בחקיקה, והפניית המעוניין לפרטי העובדות, ההליכים וההלכות המשפטיות בפרסום המלא.
המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.
המזכר איננו בגדר יעוץ משפטי.
