פרסומים

עובד ומעסיק – עבודת העובדים ושכרם המיוחד בחגי תשרי, תשפ"ה – 2024


10 אוקטובר, 2024

לקהל לקוחותינו שלום רב,

לקראת יום כיפור וחג סוכות ברצוננו לרענן ולעדכן את הסוגיות העיקריות בעניין העסקת עובדים במהלך תקופת החגים ושכרם המיוחד [1].

א. עבודה מקוצרת בערב חג:

  • ערב יום כיפור יחול ביום 11.10.2024 וערב חג סוכות יחול ביום 16.10.2024. ככלל ערב חג הוא יום עבודה לכל דבר ועניין, אלא אם נקבע אחרת בהסכם בין העובד למעסיק. עם זאת, בהתאם לדין ערב החג יהיה יום עבודה קצר מהרגיל.
  • במקומות עבודה שבהם עובדים 6 ימים בשבוע, יום עבודה בערב חג לא יעלה על 7 שעות, ובהתאם לפרשנות המקובלת, במקומות עבודה שבהם עובדים 5 ימים בשבוע, יקוצר יום העבודה בערב החג בשעה, בהתאמה. עבודה בערב החג הנמשכת לשעות שלאחר כניסת החג תיחשב בשעות אלו כעבודה בחג.

ב. איסור עבודה ביום החג ללא היתר מהשר:

  • ככלל העסקת עובדים בימי חג (להבדיל מערבי חג), הינה אסורה, אלא אם ניתן למעסיק היתר מיוחד משר העבודה לעבודה ביום מנוחה. למעסיק אסור לכפות עבודה על עובד שמסרב לעבוד בחג מטעמי דת, ובלבד שהעובד לא עובד בעבודות ייחודיות, כדוגמת ביטחון המדינה או שלום הציבור או עבודות אחרות שהותרו במפורש.

ג. תשלום לעובדים בגין החג:

  • תשלום דמי חגים, נועד להבטיח לעובד כי משכורתו לא תפגע, ולכן נקבע בצווי הרחבה והסכמים קיבוציים כי על המעסיק לשלם לעובד בגין יום החג גם אם העובד לא עבד באותו יום. עובד שיצא לחופשה שבמהלכה נופל יום חג, יום החג לא ייחשב כיום חופשה, ולא ינוכה ממכסת ימי החופשה של העובד.
  • באשר לאופן התשלום, ישנה הבחנה בין עובדים במשכורת חודשית ובין עובדים שעתיים או יומיים, כדלקמן:

ג.1. תשלום לעובדים חודשיים במשכורת בחג בשכר מוגדל או במנוחה מוגדלת

  • התאם ללשון החוק והפסיקה, עובדים במשכורת חודשית זכאים לקבל את משכורתם הקבועה גם בחודש בו חל חג והם לא עבדו, והם אינם זכאים לתשלום נוסף עבור ימי החג.
  • עובד חודשי במשכורת המועסק על בסיס חודשי או יותר, ואשר עבד בחג שלא מבחירה, זכאי לתוספת של 150% מערך שכרו היומי בעבור עבודה בחג (קרי תשלום בגין עבודה ביום החג וכן תשלום בגין יום המנוחה). המעסיק זכאי לתת לעובדים אלו מנוחה חליפית מוגדלת של שעה וחצי לפחות על כל שעת עבודה שעבד בחג, במקום שכר מוגדל בשיעור האמור.

ג.2. תשלום לעובדים שעתיים או יומיים

  • עובד שעתי או יומי, זכאי לתשלום בנוסף למשכורתו הרגילה, בגין יום חג שנפל על יום עבודה. תנאי לכך הוא כי העובד השעתי עבד לפחות שלושה חודשים במקום העבודה ובתנאי שלא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום אחרי החג), אלא בהסכמת המעסיק. התשלום בגין דמי חגים, הוא תשלום עבור יום עבודה רגיל של העובד.
  • נבהיר כי במקרה בו חל יום חג ביום שבו עובד שעתי לא אמור לעבוד, למשל יום שישי או ביום פנוי אחר של העובד, אזי העובד אינו זכאי לדמי חגים בגין החג, כי ממילא הוא אינו מפסיד יום עבודה בשל החג.
  • רק במקרים החריגים יראו בעבודת העובד ביום החג ככזו שלא נעשתה לדרישת המעסיק. בכל מקרה המעסיק הוא המסדיר את סידור המשמרות (גם אם בהתאם לאילוצי העובד) או מאשר את סידור המשמרת – ולכן הסידור ייחשב כדרישת המעסיק לעבודת העובד ביום החג, ותזכה את העובד השעתי בתשלום מוגדל בשווי 250% משכרו.
  • גם היעדרות העובד השעתי או היומי יום לפני החג או יום אחריו, תיבדק באותו אופן, כך שעובד שנעדר מעבודתו לפני החג או לאחריו בשל סידור המשמרות שקבע או אישר המעסיק – לא תיחשב כהיעדרות המצדיקה שלא לשלם לעובד דמי חג.
  • עובד שעתי או יומי שעבודתו נעשית גם בימי שישי ושבת – יהיה זכאי לדמי חג גם אם יום החג נפל בשבת, כאשר לאור האמור לעיל אין רלוונטיות אם משכורתו של העובד בחודש בו חל החג לא נפגעה לעומת חודשים קודמים, ועדיין העובד יהיה זכאי לתשלום דמי חג.

ג.3 תשלום מוגדל בגין עבודת שעות נוספות בחג

  • עובד מועסק בשעות נוספות בימי חג, יהיה זכאי לתגמול בשיעור 175% משכרו הרגיל בגין השעתיים הראשונות הנוספות (150% + 25% מהשכר) ולתגמול בשיעור 200% (150% + 50% מהשכר) משכרו הרגיל בגין כל שעה נוספת.

ד. שי לחג:

  • אין חובה בחוק למתן שי וההחלטה אם לחלק שי לעובדים נתונה לשיקול דעתו של המעסיק. יחד עם זאת, אם המעסיק נהג לאורך תקופה לתת לעובדיו מתנה לחג, הוא מחויב להמשיך ולפעול בדרך זו.
  • חשוב לשים לב כי ישנם הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה המחייבים את המעסיק לתת שי לחג לעובדיו. מתנה לחג נחשבת ל"טובת הנאה". על פי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, המתנה חייבת במס ועל כן נהוג לזקוף לעובד את שווי המתנה.

ה. עבודה בחול המועד סוכות/ חופשה מרוכזת

  • בחוקי העבודה לא קיימת התייחסות לשעות העבודה בימי חול המועד. על כן, ימי העבודה בחול המועד הינם ימי עבודה רגילים לכל דבר ועניין. כמובן שאם יש הסכם קיבוצי, או הסכם אישי כמו גם נוהג במקום העבודה – יש לפעול מכוחם ובהתאם להם.
  • עם זאת, מעסיק רשאי להוציא את עובדיו לחופשה מרוכזת במהלך חול המועד (או בכלל), כפי שנפרט להלן: תחילה נזכיר כי נוכח מיעוט ימי העבודה בחול המועד, ייתכן ומקומות עבודה יעדיפו לסגור את מקום העבודה לתקופת החגים באופן מלא או חלקי. מעסיק יכול להחליט, כי לגבי ערבי החג ו/או בימי חול המועד ייסגר מקום העבודה והעובדים ישהו בחופשה שנתית מרוכזת. מעסיק המעוניין לעשות כן ולהוציא את עובדיו לחופשה העולה על 7 ימים רצופים נדרש להודיע על כך לעובדים לפחות 14 ימים לפני מועד החופשה.
  • במקרה בו, לעובד אין מספיק ימי חופשה צבורים, לא ניתן לחייבו לצאת לחופשה מרוכזת, מאחר וימים אלו אינם בתשלום. לפיכך, נדרשת הסכמת העובד בכתב, כי ייצא לחופשה על חשבון ימי חופשה עתידיים, ולחלופין, הסכמתו לחופשה ללא תשלום. אם עובד הוצא ללא הסכמתו לחופשה, ייתכן והמעסיק יהיה חייב לשלם בעבור ימים אלו, למרות שהעובד לא עבד בימים אלו בפועל.
  • לסיכום, נדגיש שהאמור לעיל מתייחס לחובת התשלום על פי חוק, וכמובן שבאפשרות העובד והמעסיק להגיע להסכמות מעבר לחובות האמורות לעיל, וזאת בתנאי שהכללים המינימליים והמחייבים שפורטו לעיל לא ייפגעו.

אנו מאחלים לכם ולבני ביתכם שנה טובה גמר חתימה טובה וחג שמח.

______________________________________________________________________________________________________

[1] נזכיר כי האמור בחוזר זה הוא בהתאם לדין הכללי, וייתכן כי בהסכמים קיבוציים ו/או צווי הרחבה ספציפיים ישנם כללים שונים ומיוחדים.

_____________________________________________________________________________________________________

התמחויות קשורות