בית-הדין האזורי
בית-הדין לא התערב בנוהל מנהלי לשבץ לעבודה בדרום מורה ערביה
הגרה בצפון בגלל מצוקת תקנים
עובדת הוראה המתגוררת בצפון הארץ ששובצה לעבודת הוראה בדרום הארץ, תבעה מבית-הדין להורות על שינוי אזור העסקתה לצפון וזאת מטעמים אישיים, משפחתיים, מטעמי בריאות ובשל אפליה מול עובדות הוראה אחרות.
בית-הדין קבע כי עיקרון הפררוגטיבה של המעסיק הוא עיקרון יסוד בדיני העבודה, ודחה את התביעה בקובעו שאין בסמכותו להתערב בהחלטה שלטונית מנהלית ובשיקול הדעת המהותי הנוגע לנוהלי השיבוץ במגזר הערבי, הנובע בעיקר בשל בעיה רוחבית של מצוקת תקנים במגזר. בית-הדין פסק כי אין בהחלטת השיבוץ חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי, שיקולים זרים או אי סבירות קיצונית המצדיקים את התערבותו.
בנוסף, מצא בית-הדין כי טענות התובעת לשינוי אזור העסקתה בשל טעמים אישיים או בריאותיים אינם מצדיקים את בקשתה, וכי העברה מטעמים אישיים תפגע בערך השוויון. מציאות זו היא מציאות של עובדי הוראה רבים במגזר הערבי. לכן, קיים נוהל להעברה ושינוי שיבוץ במשרד חינוך שנועד לשמור על השוויון. בנוסף, התובעת לא הוכיחה בחוות דעת רפואית את הטעמים הרפואיים להעברתה ולא הוכיחה את האפליה שהתקיימה לטענתה אל מול עובדות אחרות.
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
בית-הדין האזורי
על עובדי בניין פלשתינאים חל צו הרחבה והם זכאים לזכויות
ופיצויים על פיטורים שלא כדין
התובע, תושב הרשות הפלסטינית, הועסק בענף הבניין במשך יותר משלוש שנים אצל קבלן שיפוצים. התובע טען כי פוטר מעבודתו ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת ועל-כן זכאי לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין ולחלף הודעה מוקדמת ולזכויות נוספות.
בית-הדין קיבל את התביעה בחלקה, וקבע כי על יחסי העבודה בין העובד מהשטחים לקבלן חלות הוראות צו ההרחבה בענף הבניין. נקבע כי מאחר שלאורך תקופת העסקתו של התובע הופרשו הפרשות סוציאליות למדור התשלומים, יש לראות בכך הוכחה להתקיימותם של יחסי העבודה. עם זאת, קבע בית-הדין כי אין להסתמך על הדיווח בגין גובה השכר שהועבר למדור התשלומים כיוון שלא הוצגו מצד הקבלן אסמכתאות לכך.
בית-הדין לא קיבל את טענת הקבלן לפיה התוספת ששולמה לתובע מעבר לשכר שדווח למדור התשלומים יכולה להחליף את מתן הזכויות לתובע ולכן פסק לעובד את זכויותיו.
בית-הדין קבע כי פיטורי התובע נערכו שלא כדין ופסק לעובד סך של כ- 45,000 ₪ הכולל פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, פדיון חופשה ופיצוי בגין השלמת ההפקדות.
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
לפסיקה המלאה ניתן ללחוץ על הלינק או לפנות לאתר www.nevo.co.il או לאתר www.court.gov.il
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית, המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע זה כדי להוות ייעוץ משפטי.
