בית-הדין הארצי
הוכר חסיון פסיקתי יחסי וחלקי למסמכי בירור תלונה על הטרדה מינית,
ומתן בערעור מעמד של בעלת דין בפועל לבודקת התלונה
בודקת חיצונית שמונתה לברר תלונה על הטרדה מינית במקום העבודה, הגישה בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי כי מסמכי הבדיקה יישמרו בבית הדין ולא יוחזרו לבודקת וחלקם יועברו לצדדים להליך.
בית הדין הארצי פסק כי בהתאם לתנאים שנקבעו בפסיקה, הבודקת הייתה צד לדיון נפרד בעניין מסמכי הבדיקה ובדיון זה היא הייתה "בעלת דין בפועל" וזכאית לערער על ההחלטה, נוכח התחייבות הבודקת לעדים כי המסמכים (ובהם הפרטים האישיים הרגישים) יישמרו בידיה וישמשו לכתיבת הדו"ח בלבד. נפסק כי מעמדה של הבודקת כבעלת דין בערעור זהה למעמד של עד שכופים עליו להעיד. לעניין חשיפת המידע, קבע בית הדין כי ישנה חשיבות לשמירת סודיות ופרטיות ההליך כי ישנו חשש ממשי שחשיפת מידע רגיש ועדויות מהליך הבדיקה ייצרו "אפקט מצנן" על הגשת תלונות להטרדה מינית ובדיקתן. על כן יש משמעות להצהרת בית הדין כי מוטל חיסיון על המידע שנמסר לבודקת בהליך בירור תלונה. יחד עם זאת זהו חיסיון הילכתי יציר הפסיקה, ועל כן יחסי. הטלת החיסיון אינה מונעת לחלוטין גילוי מידע מהליך הבירור, ונדרשים טעמים בעלי משקל משמעותי להצדקת הסרת החיסיון. על בית הדין לבצע איזון אינטרסים על-ידי בחינת הרלוונטיות של המסמכים, עוצמתם ותרומתם לחקר האמת אל מול הפגיעה בערך המוגן.
בית הדין קיבל חלקית את ערעור הבודקת ופסק כי לצדדים להליך יימסרו רק קטעי עדותיהם שבהם התייחסו לאירועים ששניהם היו מעורבים, או שנטען שהיו מעורבים בהם, בקשר למערכת יחסי העבודה ביניהם בלבד.
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
בית-הדין האזורי
נשללו מסייעת בגן שהתעללה בפעוטות כל פיצויי הפיטורים והודעה
מוקדמת ונדחתה תביעתה על לשון הרע
סייעת בגן ילדים, בהריון, פוטרה מעבודתה על רקע טענות לאלימות כלפי פעוטות הגן. לאחר שתלונה שהוגשה למשטרה נסגרה מחוסר ראיות, תבעה הסייעת פיצויי פיטורים, פיצויים בגין פגיעה בשמה הטוב ופיצויים נוספים.
בית הדין דחה את תביעת הסייעת ואת התביעה שכנגד של המעסיק (בחלקן הגדול) ופסק כי מצפייה בסרטוני האבטחה עלה ללא כל ספק כי הסייעת נהגה באלימות כלפי ילדי הגן וזו סיבה מוצדקת לפיטוריה שאף אושרו על-ידי הממונה על עבודת נשים בשל הודעתה כי היא בהריון. עוד קבע בית הדין, כי על אף שהתלונה שהוגשה למשטרה נסגרה מחוסר ראיות מספיקות להעמדת הסייעת לדין פלילי, די בראיות שהוצגו לבית הדין על מנת לעמוד ברף הנדרש בהליך אזרחי. נפסק כי בהתנהלותה, הפרה הסייעת את האמון שנתנו בה מעסיקיה והורי הפעוטות ולכן נשללו ממנה מלוא פיצויי הפיטורים והודעה מוקדמת. תביעת לשון הרע של הסייעת נדחתה ונפסק כי אף אם המעסיק דיווח להורים על החשד לאלימות, עומדת לזכותו ההגנה הקבועה בחוק איסור לשון הרע – "אמת דיברתי". זאת ועוד, בנסיבות של חשד לאלימות כלפי ילדי הגן חלה על המעסיק חובה לפרסמם להורים.
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
לפסיקה המלאה ניתן ללחוץ על הלינק או לפנות לאתר www.nevo.co.il או לאתר www.court.gov.il
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית, המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע זה כדי להוות ייעוץ משפטי.
