לקוחות יקרים,
הננו להביא לידיעתכם, כי בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, קיבל עתירה מנהלית שהגיש משרדנו בשם שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ ("שפיר") נגד מנהלת הרשות לפיתוח התעשיה והכלכלה ("מנהלת השקעות הון") לביטול החלטת מנהלת השקעות הון, ולפיה בעלים של "בניין חדש להשכרה" חייב להיות אדם בעל זכויות במקרקעין לתקופה העולה על 25 שנים.
תוצאת פסק הדין הינה, שגם גופים בעלי זכויות לתקופות קצרות יותר – כגון יזמים הזוכים במכרזי BOT לתקופה של 24 שנים ו- 11 חודשים, רשאים לקבל הטבות לפי הפרק השביעי לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט – 1959 ("החוק").
במרכז העתירה, עמדה השאלה כיצד יש לפרש את המונח "בעל בניין להשכרה" או "בעל בניין חדש להשכרה" שבסעיף 53ב לחוק, המקנה הטבות מס שונות הן בשיעורי המס המוטלים על השכרתו, והן בשיעורי המס החלים במכירתו.
לעמדת מנהלת השקעות הון, רק בעלים של בניין המחזיק בזכות בעלות או חכירה העולה על 25 שנים נחשב כ-"בעל בניין חדש להשכרה" כאמור.
בית המשפט קבע, כי לשון החוק אינה מכתיבה פרשנות ברורה ומחייבת. מבחינת תכלית החוק קבע בית המשפט מספר קביעות עקרוניות ומעניינות:
- ראשית, בית המשפט אימץ את פרשנות שפיר, לפיה יש לפרש את החוק מבחינה תכליתית הבאה להגשים את תכלית החוק כחקיקה שנועדה להיטיב ולתמרץ פעילות מוטבת.
- על רקע זה נקבע כי גם יזם הבונה ומתחזק בניין להשכרה, לתקופה פחותה מ- 25 שנים הינו הבעלים של הזכויות הכלכליות בפרויקט, הוא שעומד במרכזו ואחראי לו בתקופה זו.
- יתרה מכך, נקבע כי גם זכיין בפרויקט BOT שאינו נחשב כקבלן מבצע גרידא, ראוי לקבלת התמריצים הקבועים בפרק שביעי 1 לחוק על מנת שישקיע את משאביו בפרויקטים מהסוג האמור.
- בית המשפט דחה את עמדתה הפרשנית העקרונית של מנהלת השקעות הון לפיה רק בעלים של בניין אשר שילם מס רכישה, הוא והוא בלבד נחשב כבעלים של בניין חדש להשכרה. בית המשפט לא קיבל את העמדה המחייבת קשר בין החוק לבין חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג – 1963.
פסק הדין פותח אפשרויות חדשות לקבלת הטבות פרק שביעי 1 לחוק לעידוד השקעות הון, לחברות אשר בנסיבות דומות קיבלו תשובות שליליות ממנהלת השקעות הון, ובכלל לכל בעלי זכויות במקרקעין שאינן עולות על 25 שנים.
לפסק דין המלא לחצ/י כאן.
