- בבחינת יכולת הפירעון של חברה יש להתחשב בשוויה הכלכלי והבחינה אינה מוגבלת לבחינת השווי החשבונאי.
- בהיותו של מבחן יכולת הפירעון מבחן הסתברותי וצופה פני עתיד, הנסמך על תחזיות של אירועים שטרם התרחשו, בעת יישומו יש לבחון האם כתוצאה מהחלוקה עלול להתעורר בנקודת זמן מסוימת לעתיד לבוא חשש סביר שהחברה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה.
- החלטה בבקשה לאישור חלוקה לפי סעיף 303 לחוק החברות נסמכת בעיקרה על הנתונים המובאים על-ידי החברה (דוחות כספיים, חוות דעת כלכליות, הצהרות האורגנים של החברה וכיו"ב), אולם במסגרת אישור בקשה כאמור נדרש לבחון גם את התנגדות הנושים שעשויה להציג פרשנות שונה לנתונים, בפרט מקום בו מדובר בנתונים שאינם נתונים אמפיריים, אלא פרי הערכת סיכונים. לפיכך, אין לבחון את חבויותיה הצפויות של החברה אך ורק מנקודת מבטה של החברה.
- בכל הנוגע למשמעות המונח 'נושה' שבסעיף 303 לחוק החברות, סבר בית המשפט הכלכלי כי מאחר שמבחן יכולת הפירעון נועד להבטיח כי החברה לא תיקלע, כתוצאה מחלוקת הדיבידנד שהיא מבקשת לבצע, למצב (כלכלי) של חדלות פירעון, יש לתת לו את הפרשנות הנתונה לו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, אשר כוללת כל מי שהחייב חייב לו חוב, כולל "חוב ודאי או מותנה, קצוב או שאינו קצוב, בין שהגיע מועד פירעונו ובין שטרם הגיע." הגדרה זו הינה רחבה וכוללת גם את מי שטוען לקיומו של חוב שהוא נושא לתובענה שטרם הוכרע בה. לדעת בית המשפט הכלכלי, הגדרה זו גם עולה בקנה אחד עם אופן ניסוחו של מבחן יכולת הפירעון, המתייחס הן לחבויותיה הקיימות של החברה והן לחבויותיה הצפויות. לאור האמור נדחתה הטענה לפיה אין ליתן מעמד לנושה פוטנציאלי במסגרת בקשה לאישור חלוקה לפי סעיף 303 לחוק החברות.
- בעת בחינת עמידת החלוקה המבוקשת במבחן יכולת הפירעון אין ליתן לחוב שנוי במחלוקת מעמד ומשקל זהים למעמדו ומשקלו של חוב ודאי. לפיכך, בעת בחינת התקיימותו של מבחן יכולת הפירעון יש לקחת בחשבון חבויות מותנות בהתאם לתוחלתן. לדעת בית המשפט הכלכלי, מסקנה זו אף מתיישבת עם התקינה החשבונאית המחייבת רישום הפרשה במאזן בגין חבויות מותנות שיש הסתברות העולה על 50% שיקרו (more likely than not).
- החלטת הסילוק על הסף בתובענה הייצוגית מצביעה על קשיים לא מבוטלים בבקשה לאישורה, אשר יש להביאם בחשבון במסגרת הערכת תוחלת התביעה. עם זאת, קיומה של אפשרות להגשת התובענה הייצוגית כתביעות פרטניות של חברי הקבוצה או חלקם, מחייבת התייחסות לטענות אלה, חרף החלטת הסילוק על הסף, בפרט לאור העובדה שהחלטת הסילוק על הסף אינה חלוטה.
- בעת בחינת תוחלת תביעתם של גמלאי אגד המתנגדים יש לבחון את סיכויי הצלחת התובענה בין אם תתברר כתובענה ייצוגית ובין אם תתברר כתובענות נפרדות, למרות שתובענה זו צפויה להתברר בהליך אחר ובפני מותב אחר. עם זאת, הודגש כי כל קביעה בעניין לא תחייב את בית המשפט הדן בתביעה או את בעלי הדין וכל תכליתה היא בחינת ההשפעה של התובענה על עמידת החברה במבחן יכולת הפירעון.
- לגופו של עניין, לאור הקשיים העומדים בפני התובעים, עליהם עמד בית המשפט הכלכלי, הוא העריך את תוחלת התביעה הייצוגית כנמוכה ואת סיכויי התביעה כנמוכים מ-50%, ולכן לא מצא כי ההחלטה שלא לבצע הפרשה בספרי החברה בגין בקשת האישור הייתה בלתי סבירה.
- חרף הערכת התוחלת הנמוכה מ-50% בית המשפט הכלכלי התייחס לעילות התביעה שבבקשת אישור התובענה הייצוגית כנושאות תוחלת של 80 מיליון ש"ח וזאת 'מטעמי זהירות ושמרנות מפליגים', לדברי בית המשפט הכלכלי.
- בית המשפט הכלכלי קבע כי לא קיים חשש סביר שהחלוקה המבוקשת תמנע מאגד את היכולת לעמוד בחבויותיה הקיימות והצפויות בהגיע מועד קיומן, בין היתר, לאור חוות הדעת הכלכלית שהגישה אגד, לפיה, אין בהתווספותו של הסכום בו הוערכה החבות כלפי גמלאי אגד (בסך 80 מיליון ש"ח) לחבויותיה של אגד כדי להקים חשש סביר לכך שאגד לא תוכל לעמוד בחבויותיה הקיימות והצפויות בהגיע מועד פירעונן, ובפרט כשמדובר בחבות שהצפי למימושה אינו מיידי.
- יצוין, כי בית המשפט הכלכלי אף העדיף את עמדת המומחה מטעם אגד בכל הנוגע לביצוע חישובים של "מדדים ויחסי כיסוי", כך שיתייחסו למאזן החברה "סולו", מבלי להתחשב בחובות של חברות הבת שלה, בנימוק כי כל עוד אגד אינה ערבה לחובות חברות הבת אין להם השפעה על יכולתה לעמוד במבחן יכולת הפירעון.
_____________________________________________________________________________________________
[1] יצוין, כי הוגשה בין היתר, התנגדות מטעם משרד התחבורה, אשר טען כי הסכם ההפעלה עם המדינה הוא העוגן המרכזי ליכולת החזר החוב של אגד והמדינה לא יכולה להסכים לכך שאגד תחלק דיבידנד על חשבון יציבותה הפיננסית ויכולתה לעמוד בדרישות ההפעלה ורמת השירות אליהן התחייבה בהסכם ההפעלה. לפי הנטען, אין להסתפק בניתוח יכולת הפירעון על-ידי בחינת החוב הפיננסי בלבד ויש לבחון את יכולתה להמשיך ולהפעיל את השירות על-פי דרישות הסכם ההפעלה. התנגדות משרד התחבורה הוסרה בסופו של דבר לאחר הגשת הודעה מוסכמת כי סכום החלוקה המבוקש יעמוד על 350 מיליון ש"ח, חלף 500 מיליון ש"ח, ולפיכך, בית המשפט הכלכלי לא נדרש בהחלטתו לטענות משרד התחבורה.
__________________________________________________________________________________________________
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.
__________________________________________________________________________________________________