בתקופה האחרונה ניתן לזהות מגמה כללית בחקיקה העוסקת בהגברת התחרות. במסגרת החקיקה הורחבו סמכויות רשות התחרות, הורחב היקף המגבלות החלות על יבואנים, והורחב מגוון המצבים שבהם תוכל רשות התחרות להטיל עיצומים כספיים.
כחלק מאותה מגמה כללית שמטרתה הגברת התחרות, נקבעו הוראות חוק המקדמות את איסור הפגיעה ביבוא המקביל, והן ייכנסו לתוקף באמצע חודש ספטמבר 2023 (חוק התחרות הכלכלית (תיקון מס' 23 והוראת שעה), התשפ"ג-2023).
הוראות החוק החדשות מטילות חובת חדשות ומחמירות שעלולות להפוך פעולות עסקיות שגרתיות שהיו עד כה חוקיות לחלוטין לפעולות אסורות שלצידן סנקציות כבדות.
לפני שנפרט בקצרה אודות האיסורים החדשים נאיר דווקא את ה"אותיות הקטנות" בדבר התחולה של החוק. מובן מאליו שהחוק חל על יבואנים שמייבאים מוצרים בהסדרים עם יצרני המוצרים מחו"ל. אולם, החוק מגדיר יבואן ישיר גם כמי שמייצר בארץ מוצרים מכוח הסדר עם אדם מחו"ל. המשמעות היא שהוראות החוק החדש חלות גם על יצרנים שמייצרים מוצרים בארץ מכוח הסדרי זיכיון שונים עם בעלי מותגים מחו"ל.
החוק החדש כולל שלושה איסורים עיקריים –
האיסור הראשון בחוק נוגע בעיקר ליבואנים ישירים (או יצרנים המייצרים בישראל מכוח זיכיון מחו"ל) הפועלים בענף בו התחרות הינה מועטה (תחרות בין מותגית חלשה). על יבואנים הפועלים בענף ממועט תחרות חל איסור לבצע מעשה העלול לפגוע ביבוא מקביל או ביבוא ישיר במידה והפגיעה עלולה לגרום לפגיעה בתחרות בענף, וזאת גם אם מדובר במעשה שיש לו צידוק מסחרי לגיטימי.
לדוגמה, יבואן ישיר מייבא מוצר אלקטרוניקה ואביזרים נלווים למוצר. היבואן פועל בשוק בו התחרות הינה מועטה. היבוא המקביל למוצר עצמו אינו רב אך קיים יבוא מקביל משמעותי למוצרים נלווים למוצר. היבואן חושש שחיבור מוצרים נלווים למוצר מייבוא מקביל עלולים לפגוע במוצר ולגרום לנזק במוניטין של המוצר ושל היבואן הישיר. במצב זה היבואן הישיר מעוניין להרע את תנאי האחריות החלים על המוצר במידה ונעשה שימוש במוצרים נלווים שנרכשו בייבוא מקביל.
במצב זה הרעת תנאי האחריות עלולה לפגוע בייבוא המקביל של המוצר עצמו ושל האביזרים הנלווים ומכוון שלא מתקיימת תחרות רבה מצד מוצרים אחרים, עלולה כל התחרות בענף להיפגע. לפיכך, על פי החוק החדש, היבואן הראשי אינו יכול לבצע פעולות העלולות לפגוע בתחרות בענף כגון מניעת אחריות גורפת ממי שיעשה שימוש באביזרים מייבוא מקביל ועליו למצוא דרכי פעולה שימנעו פגיעה בתחרות בענף.
האיסור השני בחוק נוגע לכלל היבואנים הישירים (ולכלל היצרנים המייצרים מכוח זיכיון מחו"ל) הפועלים בשוק בכל רמות התחרות. על פי האיסור השני אין לבצע מעשה שעיקרו הפחתה של התחרות מצד יבוא מקביל או יבוא אישי. משמע, חל איסור לבצע מעשה שכל תכליתו לפגוע בתחרות מצד ייבוא מקביל ללא תכלית עסקית לגיטימית.
לדוגמה, חל איסור על יבואן ישיר לקבוע מחיר גבוה יותר לחנויות הרוכשות את מוצריו אם הן רוכשות מוצרים גם מיבוא מקביל אך ורק על מנת להגביל את הגישה של יבואנים מקבילים לנקודות מכירה ללקוחות הסופיים.
גם האיסור השלישי נוגע לכלל היבואנים הישירים ולכלל היצרנים הרלוונטיים. על פי האיסור השלישי אין לבצע פעולה העלולה למנוע או להפחית את התחרות מצד יבוא מקביל כאשר הפעולה אינה נחוצה לצורך הייבוא הישיר.
המשמעות של איסור זה הינה שניתן לבצע פעולה המגבילה את הייבוא המקביל (בהנחה שקיימת תכלית עסקית לגיטימית) רק במידה הנחוצה לצורך מימוש הייבוא הישיר ולא מעבר.
לדוגמה, יבואן ישיר משווק במשך שנים לקמעונאים מוצר מזון המיוצר מחוץ לישראל. באחד הימים מתחיל יבואן מקביל לייבא את מוצר המזון מחו"ל בייבוא מקביל. היבואן הישיר מבחין שטעם המוצר המיובא ביבוא מקביל שונה במקצת מהמוצר המיובא בייבוא ישיר, אולם האריזות הינן זהות. היבואן הישיר חושש מפגיעה במוניטין שצבר מוצר המזון אצל הלקוחות שעלולים להתאכזב מטעם המוצר שיובא ביבוא מקביל.
על מנת למנוע את הבלבול היבואן הישיר מחליט להימנע מלמכור את המוצרים לקמעונאים הרוכשים את המוצר גם מייבוא מקביל. מעשה זה עלול להיחשב כמפר את איסור השלישי מכוון שההגבלה הינה רחבה מידי. במקרה זה היבואן הישיר יכול לבחור באפשרות פוגענית פחות לתחרות כגון סימון המוצרים הנרכשים בייבוא ישיר.
לסיכום עד כה, החוק מטיל סט של איסורים מורכבים על יבואנים ועל יצרנים הפועלים מכוח זיכיון מחו"ל. איסורים אלה תלויים, בין השאר, במצב התחרותי בענף ובניתוח ההשפעות התחרותיות של פעולות עסקיות לגיטימיות. מדובר בעולם נורמטיבי חדש עבור גופים עסקיים רבים בישראל שנדרשים לקחת בחשבון שיקולים שעד היום לא נגעו להם כלל.
החוק קובע עיצומים כספיים כבדים ליבואן ישיר או ליצרן בישראל הפועל בהתאם להסדר עם אדם מחו"ל שיפרו את הוראות החוק. החוק קובע כי: "הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של עד 1,113,310 שקלים חדשים; היה המפר תאגיד והיה לו, בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור מכירות בסכום העולה על עשרה מיליון שקלים חדשים, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של עד שמונה אחוזים ממחזור המכירות כאמור, ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על 111,331,200 שקלים חדשים"
שימו לב- תאגיד בעל מחזור מכירות של עד 10 מיליון ₪ – חשוף לעיצום כספי של כ 1.1 מיליון ₪. תאגיד בעל מחזור מכירות מעל 10 מיליון ₪ חשוף לעיצום כספים של עד 8 אחוזים ממחזור המכירות.
החוק החדש מציג עמדה מחמירה כלפי יבואנים ישירים – הן בכך שהוא קובע טווח רחב של מקרים המהווים הפרה של החוק, לרבות פגיעה בתחרות מצד יבוא מקביל, והן בכך שהוא מאפשר הטלת עיצומים כספיים בסכומים נכבדים ביותר.
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.
