לאחרונה, חוקקה הכנסת את תיקון מס' 46 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה, הקובע מגבלות על פיטורי עובד במהלך השנה הראשונה לנפילת בן משפחתו שהוא חייל שנספה במערכה. להלן עיקרי התיקון:
- ככלל, במהלך השנה הראשונה לאחר הפטירה חל איסור על פיטורי העובד. עם זאת, בנסיבות מסוימות ניתן יהיה לפטרו בהיתר מיוחד של ועדת התעסוקה.
- בשלושת החודשים הראשונים, יינתן היתר אך ורק במקרים של נסיבות חמורות התלויות בעובד או בשל סגירת העסק. בתשעת החודשים הנותרים, יינתן היתר גם כאשר הפיטורים אינם קשורים לאובדן ובצירוף נסיבות מיוחדות כגון צמצומים כלליים בעסק.
- ועדת התעסוקה חייבת לתת לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו לפני מתן ההיתר.
- ההגנה חלה על הורים, בני זוג, אחים, אחיות וילדים – ללא הגבלת גיל, וכן על ארוסים (גם טרם הכרה בזכאות), הורה שני של יתום קטין, אפוטרופוס ומשפחות אומנה.
- במקרה של עובד המועסק דרך קבלן כוח אדם, נדגיש כי גם הפסקה זמנית של העסקתו תיחשב כפיטורים.
- בנוסף, ככל שעובד שחלה עליו ההגנה מכוח התיקון לחוק, מתפטר בשנה הראשונה לאחר האובדן, יהיה זכאי העובד לפיצויי פיטורים מלאים, וכן לדמי אבטלה ללא צורך בתקופת אכשרה.
- החוק לא חל על מעסיק יחיד, המעסיק עובד יחיד.
- החובה מכוח החוק מוטלת על המעסיק והפרת החוק עלולה לגרור אחריות פלילית ועיצומים כספיים בהתאם לחוק הגברת האכיפה.
- חשוב לציין כי קיימת הגנה נוספת בחוק על הורים ובני זוג שכולים, האוסרת על פיטוריהם במשך 5 שנים מגיל פרישת חובה מהעבודה (גיל 67), אלא באישור ועדת התעסוקה.
לעיון בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 46), התשפ"ה-2025 [פורסם בספר החוקים 3363, 30.1.2025] לחצ/י כאן
___________________________________________________________________________
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.
